טיול סתווי מופלא, בן שבועיים, בצפון יוון, חלק 6, כפרי זגוריה

הרשומה הקודמת הסתימה לאחר ביקורנו בשני הכפרים הקרויים Papingo הקטן והגדול, ובנחל הזורם ביניהם בין קירות אבן Papingo rock pools – כאן. זוהי הנקודה הצפון מזרחית ביותר בטיולנו בהרי הפינדוס. הגענו לכאן בנסיעה של כשעה ושלושת רבעי מMetsovo, ומכאן מסלולנו ירד דרומה וקצת מזרחה, לביקור בנקודות התצפית על קניון ויקוס, וכמובן לביקור בגשרי האבן המפורסמים של כפרי זגוריה. תיאור המסלול במלואו – כאן

תצפית ראשונה על קניון Vikos מזומנת לנו בכפר vikos.

הקניון רשום בספר השיאים של גינס כקניון בעל עומק/רוחב הגדול בעולם. כך שגם אם אינו העמוק ביותר, וגם אם אינו הרחב ביותר הוא בהחלט מרשים. התכנית המקורית הייתה לתור את הקניון לעומקו, העניין לא הסתדר ואנו צופים לעומקו מנקודות שונות, שהוגדרו כנקודות התצפית הטובות.לנקודת התצפית הראשונה חוזרים לכיוון הכפר aristi, ומשם לויקוס. הנוף המרהיב הנגלה,מרהיב פחות בצילום. יש גם ירידה למעיין או מנזר הרחק למטה במורד, רואים את המטיילים חוזרים תשושים מהטיפוס חזרה, אנחנו ויתרנו והמשכנו ליעד הבא, שוב דרך אריסטי (פעם רביעית גלידה), יש כאן מלון בוטיק מומלץ מאוד.

מגמת פנינו הכפר Monodendri ממנו יש תצפית נוספת לקניון.

מסתבר שיש 2 תצפיות, אחת במרחק הליכה לא ארוכה ממרכז הכפר לעבר המנזר Agia paraskevi, והשניה אליה מועדות פנינו Oxia המרוחקת כ6 ק”מ מהכפר. לפני התצפית מגיעים ליער האבן, מקום מרשים שסלעי הגיר עוצבו בו ע”י המים.

ונוצרו מבני אבן מרשימים המשתלבים עם היער, למעין מקדשים קדומים. מידע על היער והתצפית לקניון אפשר לקרוא כאן.מכאן במרחק 1 ק”מ ממתינה לנו נקודת תצפית נוספת, מרשימה יותר מקודמתה.

נדרשת הליכה קצרה מהחניה.

ובדרך הפתעה, צומחות כאן חלמוניות.

תצפית Oxia אכן מרשימה מאוד,

ממספר נקודות שעל השביל

זו הנקודה האחרונה ממנה ניתן לצפות, בלי ליפול נפילה חופשית

או להישאר תלוי בשארית כוחותיך, על המצוק, מסתכן בנפילה חופשית לעומק 200 מטר.

בשארית הכוחות חוזרים לרכב. ללילה הזה טרם הזמננו מלון, רצינו למצוא מקום בKipoi. כשהגענו לקיפוי לא התרשמנו מהמקום, והמלון היחיד שמצאנו דרש טיפוס בעשרות מדרגות. משום מה כל מערכות התקשורת שלנו ושל חברינו לנסיעה כשלו ולא הצלחנו לגלוש באינטרנט ולחפש מקום ללינה. ניסינו את מזלנו בDilofo, כפר קטן ומרתק, בו אתה מחנה את הרכב במגרש חניה בכניסה לכפר, ואם שכרת מלון תתכבד בהובלת מזוודותיך עם מריצה על שבילי האבן המובילים לתוך הכפר. גם כאן לא התמזל מזלנו, ובתי ההארחה המעטים היו מלאים. האינטרנט שב לעבוד, הזמננו מלון בMonodendri העיירה הגדולה יותר, ל2 לילות. החלטה מצויינת, מכאן ניתן לצאת ולבקר באזור הכפרי ולחזור לעת ערב ללינה. מלון Philoxenia, ממש נחמד ויש בו מסעדה לא רעה, נראה שכל חדר בנוי אחרת ואצלנו גרם מדרגות צר הוביל למקלחת. בלילה חווינו רעידת אדמה רצינית, ועוד כמה רעידות המשך, אבל זה לא ממש קשור לעניין.

עם בוקר יצאנו לחוות את הגשרים המפורסמים של זגוריה. גשרים שנבנו ע”י פטרוני הכפרים, ונקראו על שמם, כדי להקל על התנועה בדרכים הכפריות. גשר קטן שלא הזדהה בשמו, מעורר ומלהיב אותנו להמשיך ולתור את הגשרים המפורסמים של זגוריה.

גשר Kokkori, ידוע יותר, לצידו צוק גבוה

וגם גשר חדש יותר עליו עוברים הרכבים בדרכם לKipoi

מצלמים מכל הכיוונים וממשיכים הלאה

אי אפשר להתעלם מהצמחיה בבית הקפה Palio aloni ב Kokon

מקום נחמד לשתות קפה ולהנות מהנוף בסטייה קטנה מהדרך.

הגשר בעל שלוש הקשתות ליד קיפוי, נקרא גשר הנזירים על שם הנזיר serafim שבנה גשר אבו במקום גשר העץ, וגם נקרא על שם האחים Plakidas שחידשו אותו.

מורד קל מוביל אל הגשר.

ופסל אבן משקיף אליו מלמעלה.

עוד מידע על גשרי האבן של חבל זגוריה אפשר לקרוא באתר המצורף כאן

חציה זהירה של הפלג, או במעבר על הגשר ומגיעים לבית הטוחi עם אבן הריחיים בפנים, גלגל הטחנה לא שרד

מבט מהגשר אל העיר הסמוכה, כנראה kipoi

ממשיכים בנסיעה לכיוון גשר 3 הקשתות Petsioni, נהנים מנופי השלכת, עד שגשם חזק משבית את השמחה ואנחנו שבים למלון במונודנדרי.

פרות על הכביש וגם לצידו הן מראה די שכיח וצריך לנהוג בזהירות.

לפנות ערב, הגשם פסק ואפשר לצעוד בזהירות לעבר מנזר Agia paraskevi ההרוס, לתצפית נוספת ואחרונה על קניון Vikos.

השבילים במונודנדרי מעניין, עשויים מאבן מקומית, כאשר שורות אבנים מונחות אופקית, וביניהן אבנים מונחות בניצב. אולי כדי למנוע החלקה בשלג או כפור.

לילה שני ואחרון במונודנדרי, ארוחת ערב באחת משתי המסעדות הפתוחות, אליה צועדים בשבילי האבן, בתאורה חסרה. מרימים כוסית אוזו או שתיים לחיי הגשרים של זגוריה, ולהמשך מוצלח לחבל Tzoumerka. המשך יבוא