יום רביעי, 7.5.2025
...
התלבטתי מאוד לגבי תכנון המקטעים הבאים שלי על השביל. כבר הבנתי שאני מסוגלת ללכת בהנאה מרחקים ארוכים ולמעשה זה כנראה מה שיותר מתאים לי. זה אומר לחבר ימים - כפי שהם מתוארים במדריך של סיסרון בו השתמשתי (ומקובלים בסהכ על רוב ההולכים את הדרך), או להיות יותר יצירתית ולמצוא מקומות לינה באמצע (כשיש כאלו; לעיתים זה מצריך סטייה כלשהי מהשביל). יחד עם זאת, רציתי מאוד להשאר עם ה׳חבורה׳ שלי.
לבסוף הצד החברתי הכריע :-)
...
אחרי ארוחת בוקר רועשת במנזר בלה-וורנה, יצאנו לאה ואני, ביחד לשביל.
השעה היתה בערך 8:30.
צפוי לנו יום די קליל, עם מעט עלייה מתונה, בעיקר בחצי הראשון של המקטע - וירידה ארוכה רצופה בחצי השני (גם היא מתונה ונוחה בסה״כ).
צעדנו לרוב על דרכי ג׳יפים נוחות או שבילי יער טובים.
רוב היום התנהל ביער, שהיה אולי מלהיב פחות ממקטעי יער אחרים בשביל הזה, אבל הציע הפוגות - בצורת מקטע אחו נרחב, גבוה ופתוח מאוד, שדה בו רעו סוסים יפים והצצות לא מעטות לנוף הירוק של הרי האפנינים.
צעדנו תוך שיחה שכסתה נושאים רבים ונעמה לי עד מאוד.
מזג האוויר היה אפרורי, פה ושם ירדו ממטרים קלים אבל לרוב לא טרחתי אפילו ללבוש מעיל (התרמיל היה עטוף בכיסוי הגשם שלו מהבוקר).
לקראת השעה 12, כבר הופיע למטה העיר Pieve Santo Stefano - היעד שלנו להיום.
צעדנו עוד כשעה, תחילה על שביל עפר ואחכ כביש שקט, באיזור שהיה פתוח לנוף. לאט, לאט הופיעו יותר ויותר בתים, תחילה חווה בודדת, אחכ צבר קטן, עד שנכנסנו עם הכביש לפרברי העיר.
העיר הקטנה Pieve Santo Stefano ידועה גם כ- "Città del diario" (״עיר היומנים״) ועל כך - בהמשך...
מכיוון שהיה עדיין מוקדם מאוד, בסביבות השעה 13, החלטנו לבקר תחילה בכנסייה, לגשת לבית מרקחת (שבדיוק נסגר... ייפתח ב- 3) ואח״כ לשבת איפשהו לקפה (הקפה בבוקר היה דלוח ואני הרגשתי craving כל הבוקר). בדיוק כשהתחיל גשם חזק התיישבנו באיזה בר-קפה וכשהוא נחלש, בסביבות 2, פנינו לבית המלון שלנו.
מוניקה ואליזבט (שהלכו היום בשביל אלטרניטיבי, נמוך, לאורך העמק לכאן - מכיוון שהן לנו בעיירה לוורנה שנמצאת מתחת למנזר) הגיעו למלון בדיוק איתנו.
אחרי התארגנות בחדרים, בעידודה של אליזבט, שכבר ביקרה פה, יצאנו ב- 3 לבקר במוזיאון היומנים של פייבה סנטו סטפנו. ועל כך אני מודה לאליזבט מאוד.
אני חייבת להתעכב על המוזיאון הקטנטן אך מ-ד-ה-י-ם הזה!
הסיפורהוא כזה:
עיתונאי איטלקי בשם Severio Tutino הגה את הרעיון להקים ארכיב (ארכיון) של יומנים שישמש כשסוג של ׳מצבת זכרון׳ לחיי היום-יום של אנשים פשוטים. הוא חיפש מקום לאכסן בו את היומנים שאסף וראש העיר של Pieve Santo Stefano, בזמנו (אינני זוכרת בדיוק את השנה, באיזור 1980), נאות לפנות עבור הארכיון מקום.
במשך השנים נאספו (ועדיין נאספים) בארכיון אלפי יומנים (מעל 10000 היום), חלקם מסמכים עוצרי נשימה, אוצרות אישיים והסטוריים של ממש.
דרישת הסף (היחידה) לקבלת יומן לארכיון היא: קשר לאיטליה. השפה לא חשובה, הנושא לא חשוב. יש בו למשל יומן שכתב ילד בן 8 בזמן השתלטות הנאצים על איטליה (והוא מעביר בפשטות נוגעת ללב, דרך העיניים התמימות של ילד, שתחילה מתלהב מהמדים הנוצצים, את שעבר על האוכלוסיה המקומית תחת השלטון הנאצי) וגם יומן של גבר איטלקי שהיגר לניו יורק בתום המלחמה ההיא (בו יש למשל תאור מדויק של תהליך ההגירה במתחם שליד פסל החרות, באליס איילנד). אלו כמובן 2 דוגמאות אקראיות מבין המון.
בשלב מסויים (ב- 2013 אם אינני טועה) הוחלט להקים מוזיאון - כדי לחשוף בפני הציבור את המסמכים המדהימים.
המוזיאון זעיר. יש בו 3 או 4 חדרים קטנים.
לטעמי הוא עשוי בצורה מדהימה. הוא מאפשר הצצה לחלק קטן מהיומנים (חלקם - תצוגה קבועה; אחרים מתחלפים). בין אם ע״י שמע (יש כאלו המתורגמים לאנגלית) או מראה (יש יומנים שהם מאויירים) ולעיתים - שילוב של הללו (היומן של הילד בן ה-8 כולל למשל גם איורים של מטוסים וכו׳ וכן כלי משקח של הילד מאותה תקופה - חיילים מבדיל וכאלו).
הכל state of the art - עם מיטב הטכנולוגיה (לא מדפדפים פיזית ביומנים כדי לשמור עליהם, הכל נעשה אלקטרונית; ובביצוע מצוין). אחד החדרים הוא למשל אוסף של מגירות. לוחצים על מגירה אקראית והיא נפתחת ומציגה בפניכם יומן מסויים - מדפדפת ומקריאה לפי הצורף.
(מצ״ב צילום דף מאחד היומנים בהם דיפדפתי בחדר זה).
הביקור במוזיאון מתחיל למעשה בסיור מאורגן. אין הכרח לתאם את הביקור מראש. גם אם תבואו לבד - יארגנו עבורכם ביקור מודרך שכזה בהקדם האפשרי (אנחנו נכנסנו מיד). המדריך/ה יסביר על הארכיב (שבעצמו נמצא בבניין סמוך) ועל המוזיאון, יציג בפניכם את החדרים ואת הדרך ׳לקרוא׳ ביומנים בכל חדר - וגם יעבור איתכם (כתלות בזמן) על חלק מהיומנים/מייצגים וירחיב עליהם.
המדריך שלנו היה מעולה ! הוא הקדיש לנו כמעט שעה (אחריה אפשר להמשיך לבדק במוזיאון לבד, שוב כתלות במקום/זמינות; החדרים קטנים ולפעמים יש אחריכם עוד קבוצה), התשוקה העצומה שלו כלפי הפרויקט ניכרה בכל רגע והדביקה גם אותנו. נשארנו שם שעה די ארוכה גם אחרי שהוא ניגש לארגן את הביקור הבא.
יש עוד הרבה אינפורמציה שאני יכולה לתת על המוזיאון המיוחד הזה אבל בעיקר אני ממליצה לכל מי שיש לו את ההזדמנות - לבקר שם בעצמו! חוויה שאזכור לתמיד.
אחרי הביקור המרגש במוזיאון הסתובבנו עוד קצת בעיירה (לא מעניינת). ניגשנו לסופרמארקט הגדול שמחוץ למרכז העתיק וכן לבית המרקחת.
אחרי שבררנו את האפשרויות לארוחת ערב, החלטנו לאכול במלון שלנו (אף מסעדה שם לא נפתחת לפני 7).
נחנו כל אחת בחדרה וב- 7 ירדנו לארוחת ערב שהיתה טובה מאוד.
נק׳ התחלה: Sanctuary della Verna.
נק׳ סיום: Pieve Santo Stefano.
מרחק: 15.7ק״מ.
עלייה: ~360מ׳.
ירידה: ~1040מ׳.
זמן הליכה (נטו): ~3:50 שעות.
...
מבלי להמעיט בנוף היפה, השיא של היום הוא ללא ספק מוזיאון היומנים. נפלא.
