ההכנות לטיול:
את הכנותינו התחלנו כחודשיים לפני מועד הטיסה, ביצירת קשר (אימייל) עם חברת pilgrim tours הרוסית, אשר מוציאה לפועל את הטרקים לפסגת האלברוס. לבעלי הניסיון, סביר להניח שאין צורך להיעזר בשרותי חברה כזאת או אחרת, אולם לחסרי הניסיון להערכותינו שירותי החברה חיוניים ביותר (ישנן עוד מס' חברות אשר מוציאות ומנחות את הטרק). החברה מספקת את כל המעטפת הלוגיסטית: איסוף משדה התעופה (mineralny vody - פשוט מזעזע, להזהר משוטרים, חשוב ביותר למלא בקפדנות את ה - migration card ולשמור עליו כל הטיול לצורך ביקורת בחזרה ארצה) והסעה למלון (כ-4 שעות ל-azau
village), שלוש ארוחות ביום, לינה, השכרת ציוד ייעודי לטיפוס, השכרת ביגוד, מדריך צמוד וכמובן ליווי אישי במהלך כל הטיפוס וההכנות לו. החברה מציעה 2 מסלולים לטרק: הארוך (11 יום) והקצר (8 יום). אנחנו החלטנו לקחת את המסלול הארוך, מכיוון שכל יום נוסף למרגלות ההר הינו בגדר בונוס לטובת ההתאקלמות לגבהים. המסלול הארוך עלה לנו כ-950 דולר (לא כולל טיסה והשכרת ציוד).
טיסה:
גם את עניין הטיסה רצוי לסגור מוקדם ככל האפשר. יש מס' מועט של טיסות מהארץ לשדה התעופה ברוסיה - Min vody. אם כי ניתן לטוס למוסקבה ומשם לתפוס טיסה ל-min vody (תדירות גבוהה). נכון לשנת 2010 אין כל צורך בהוצאת ויזה לרוסיה (עבור שהות נמוכה מ-60 יום במדינה).
ציוד ייעודי לציוד (ניתן להשכיר):
קרמפונים, רתמה, נעלי פלסטיק כפולות, גרזן קרח, מקלות סקי, משקפי סקי. עלות משוערת להשכרת הציוד: כ-100 דולר.
ציוד בסיסי וביגוד:
נעלי טיפוס טובות ואמידות, גרביים לטיפוס (מס' זוגות), כובע שמש, שק שינה (עד מינוס חמש מעלות), כובע צמר, פליז, גטקס, מכנסיים תרמיים, משקפי שמש, מעיל גשם/סערה, קרם הגנה, מעיל פוך (down jacket), חולצה תרמית, ערכת עזרה ראשונה, מכנסי סערה/גשם, כפפות חמות ואמידות לטמפרטורות נמוכות, מסכת פנים, וזלין (מריחה עם הפנים מגינה בפני כוויות קור). גם את הציוד הנ"ל ניתן לשכור במקום.
פירוט ימי הטיול:
יום 1 - הגעה לשדה התעופה min vody. איסוף מהשדה ע"י מדריך. הגעה לעמק הבקסאן, azau village השוכן למרגלות ההר ( כ-4 שעות נסיעה), לינה בבית מלון (מבחוץ מראה די עלוב, בפנים החדרים טובים ונוחים למדי).
יום 2 - טיפוס לגובה 3600מ' (cheget mountain), ירידה וחזרה למלון. טיפוס לטובת התאקלמות.
יום 3 - טיפוס התאקלמותי לאחד מהעמקים: adyr-su, adyl-sy (תלוי במזג האוויר), לאחר מכן חזרה למלון.
יום 4 - הטיפוס ה-1 בהר האלברוס. עלייה ב-3 רכבלים (אם ה-3 לא פעיל, עולים ברגל). הגעה לחביות (the barrels, בקתות קטנות בצורת חביות בהם שוהים בימים הבאים, מספקות מענה בסיסי לטובת לינה בשקי שינה, מחוממות, ישנו חדר אוכל קטן במקום). משם טיפוס עד לגובה של כ-4200 מ' בהר האלברוס, חזרה לחביות, ירידה ברכבלים וחזרה למלון.
יום 5: עזיבת המלון, עלייה ברכבלים עד לחביות, טיפוס התאקלמותי עד לגובה של כ-4600 מ' (pastohova rocks), ירידה לחביות ולינה בהן.
יום 6: טיפוס התאקלמותי עד לגובה 5000 מ', ירידה וחזרה לחביות.
יום 7 (יום הטיפוס לפסגה): יציאה ב-2:30 לפנות בוקר, טיפוס לפסגת ההר (5642 מ'), בממוצע לוקח כ-10 שעות, ניתן להיעזר בחתול שלג ולהגיע עימו עד לגובה של 4600 מ' (לא זול בכלל) על מנת להתחיל את הטיפוס משם (חוסך כ-3 שעות טיפוס), ירידה וחזרה לחביות.
ימים 8-10: ימים עודפים לטובת טיפוס נוסף לפסגה במקרה של מזג אוויר בעייתי. במידה והטיפוס צולח חזרה למלון. יש לציין כי החברה מספקת ניסיון 1 בלבד עבור הטיפוס לפסגה, במקרה של ניסיון כושל ניתן לבצע ניסיון נוסף עבור תשלום. במידה ולא צולחים את ה-5000 מ', החברה מספקת ניסיון נוסף בחינם.
יום 11: הסעה לשדה התעופה min vody.
לסיכום : מיותר לציין כי זו הייתה חוויה מדהימה ומאתגרת. סיכויי צליחת הפסגה להערכתינו תלויים קשר ישיר במזג האוויר השורר ביום הטיפוס. התמזל מזלנו והטמפרטורה ביום הטיפוס שלנו הייתה באזור המינוס 20, כמעט ללא רוחות וסערות. את הצליחה שלנו ביצענו רק שנינו בליווי מדריך אישי, אם כי קבוצה יכולה לנוע בין 2 אנשים לבין יותר מ-20. לפי בירורים שערכנו, עונת הטיפוס הטובה ביותר הינה יולי-אוגוסט, אם כי האתר יהיה מפוצץ בתיירים. בספטמבר (המועד האחרון לטיפוס), המז"א בעייתי יותר וצפוי פחות, אך הרבה פחות תיירים ומטפסים ובכך היתרון. בהצלחה לכולם.
זאב בקר ושני קלדרון.
הטיפוס לפסגת האלברוס - גרסת 2010
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
