אגמון חולה ועין תאו פסח 2023
החלטתי לנצל את חופש פסח כדי להשלים את החסך שנוצר לי בנפש בגלל מחסור ארוך בטיולים. וכך בספונטניות יחסית הוחלט על אגמון חולה. בן זוגי / הגרוש שלי קיטר לא מעט על מרחק הנסיעה (שעתיים מהמרכז), אבל בכל זאת זרם עם הטיול, גם אם הילדים לא.
מבחינת מזג האוויר, נפלנו על יום אביך ושרבי. לפחות היה מדובר בשרב אביבי ולכן זה היה נסבל בהחלט. יצאנו בתשע וחצי מהבית ולאחר עצירה אחת בשעה 11:30 כבר חנינו בחניה של:
אגמון חולה
אני בטוחה שרובכם מכירים את המקום. מי שלא, אז מדובר בשמורה גדולה שכולה מוקדשת לציפורים נודדות. במרכז השמורה נמצא האגמון ומסביב שבילי אופניים ורכבים חשמליים ושביל מעגלי להולכי רגל. מהמידע שקראתי – אורך השביל הוא 8 קילומטר.
לאחר שחנינו בחניה מסודרת, פנינו לקופות. יש קופה מאוישת אחת ועוד מספר קופות בשירות עצמי, מה שקיצר מאוד את זמן ההמתנה. אמנם מזג האוויר היה פחות לטובתנו, אבל לפחות נפלנו על יום עם מעט מאוד אנשים. הסיבה לכך הייתה נעוצה כנראה בהפצצות שהיו באזור הצפון ובחוסר חשק של אנשים לבחון אם אותן הפצצות יתחדשו בדיוק כשהם מטיילים שם. הן לא, כך שאנחנו הרווחנו.
כניסה לאגמון חולה עולה 35 ₪ למבוגר.
הכניסה לשמורה היא דרך מבנה גדול ובו קופות נוספות עבור אטרקציות שונות שתכף אפרט עליהן, מסכים ועליהן שידור ישיר ממקומות אסטרטגיים בפארק, חנות מזכרות וקיוסק קטן.
אחרי ההליכה הקצרה מהרכב ועד לאולם, הבנו שביום כזה אביך אנחנו פחות בעניין של ללכת 8 ק"מ ברגל. לכן פנינו לחפש אופציות אחרות.
יש אפשרות לשכור אופניים רגילים, אופני 4 גלגלים, רכבים חשמליים לכמות משתנה של אנשים וסיור עם טרקטור.
בחרנו לעשות את הסיור עם הטרקטור. גם כי הוא נכנס לתוך שטחים שהכניסה אליהם אסורה לכל שאר המבקרים וגם בגלל ההדרכה. שילמנו בסביבות 50 ש"ח לאדם בנוסף לדמי הכניסה.
התיישבנו בתוך עגלה גדולה רתומה לטרקטור שמכילה יותר מחמישים איש ויצאנו לדרך.
הנופים של השמורה מהממים. שטחים ירוקים פראיים
שדות חקלאיים
פריחת חרדל
האגמון ונחל הירדן זורמים להם בנחת ומוסיפים חיות למקום
הסיור ארך כשעה של נסיעה איטית והמון עצירות והסברים. אני ובן זוגי מאוד נהנינו מהסיור. ראינו צבי מים
נוטרות (חיה שדומה באופן מאוד מחשיד ללוטרה, רק שהיא קיבלה את אות נ' במקום ל'), חזירי בר וכמובן גולת הכותרת של המקום – ציפורים.
בתקופה שבה היינו, כלומר תחילת אפריל, אין כבר כמעט נדידה ולכן יש מעט מאוד ציפורים ביחס לחורף או לתחילת האביב. כן יצא לנו לראות כמה ציפורים מעניינות שלא רואים בדרך כלל בטבע, כמו לדוגמא השרקרקים
החלק הפחות מהנה בסיור היה האובך, (מן הסתם לא באשמת המקום). מהר מאוד התחלנו להתעטש ולקנח את האף בתרועות רמות. הייתי כנראה מאוד מתפדחת מזה, אם לא כל אדם שני שלקה באותה אלרגיה אביבית והצטרף לתזמורת קינוחי האף. אז כן, מאז ציפורים עושות לי אסוציאציה של נזלת (וסליחה מכל הציפורים בעולם.)
אחרי שחזרנו מהסיור, היה לי רעיון "מבריק" לעשות סיבוב רגלי. איכשהו כל הנופים היפים עשו לי חשק עז "לטעום" אותם ברגל ולא רק מתוך רכב נוסע. הפעם בן זוגי לא הסכים עם החשקים המוזרים שלי ולמען האמת, אחרי שניסיתי ללכת כמה דקות ברגל, הבנתי שגם אני לא מסכימה עם עצמי. לכן הסתפקתי בארטיק ותמונה ליד תחילת המסלול.
משם כבר חזרנו לרכב ונסענו אל היעד השני והאחרון לטיול זה:
עין תאו
אפשר לנווט לשם עם waze. ההגעה לשם היא בכביש עפר עביר לכל רכב. אחרי שווייז הכריז שהגענו ליעד, המשכנו בכל זאת בנסיעה על השביל וטוב שעשינו זאת. אמנם המסלול הרגלי שתכף אספר עליו הוא בדיוק איפה שווייז אמר, הבריכה הגדולה והסיבה העיקרית לבקר במקום הייתה דווקא כמה מטרים בהמשך.
עין תאו היא ברכה של מי מעיין שנובעים במקום. אל הבריכה עצמה אסור להיכנס או אפילו להתקרב. היא מהווה בית גידול לצמחיה ובעלי חיים וכל הפרעה תפר את האיזון האקולוגי של המקום. אנחנו השקפנו עליה מהמקום הכי קרוב שהיה אפשר להגיע וצילמנו בהתפעלות מספר תמונות. השוס הגדול לתקופה שבה ביקרנו היו הנופרים שכיסו את כל הבריכה בעלים דמוי לב ופרחים צהובים ועדינים. בהחלט מראה שהיה שווה להגיע לשם בשבילו.
משם החלטנו לדגום את שביל ההליכה. חזרנו חזרה, חנינו ליד מספר מכוניות שכבר היו שם ונכנסנו לתוך שביל שחבוי בתוך צמחיה עבותה בגובה של בן אנוש ממוצע. השביל היה מאוד צר והצמחייה התלטפה לנו על הרגליים כמו להקה של חתולים מורעבים. ובדיוק כמו חתולים, חלק מן הצמחייה גם שרטה לנו את הרגליים.
ההליכה בתוך הסבך הזה הייתה מלווה במן שילוב בין פחד לבין התרגשות. הפחד מן הסתם הוא די מובן אם מתחילים לחשוב על בעלי החיים ובעיקר על הזוחלים שיכולים להתחבא בצמחייה שכזאת. ההתרגשות גם כן מובנת- רק תראו את התמונה
מה שאי אפשר לראות ובעצם הדבר שהכי הרשים אותי שם היה ניחוח הפריחה. הריח העז והמתוק הכה באף בעוצמות שנדיר למצוא בארץ. כלומר הסנפות שמבטיחות היי טבעי וחוקי.
השביל הנסתר היה קצר מאוד ולאחר הליכה של מספר דקות כבר בקענו אל רחבה קטנה ובה בריכה נוספת קטנה. הבריכה הזאת היא כן לרחצה והייתה שם משפחה שניצלה את השרב ואת המים הזכים. אנחנו הסתכלנו עליהם בקנאה וסימנו לנו את המקום בראש לפעם הבאה שנהיה באזור.
ליד הבריכה יש שטח עפר ובו ניתן לשים מחצלת ולערוך פיקניק נפלא בטבע.
חזרנו מאותה הדרך שבאנו ומשם כבר התחלנו לנסוע לכיוון הבית.
בדרך עצרנו לאכול בכפר ראמה במסעדה שכבר אכלנו בה פעם בעבר ואהבנו מאוד:
מסעדה מזאג'
מסעדה דרוזית עם תפריט טבעוני נפרד ועשיר ואוכל אוטנטי, טרי והכי חשוב טעים בטרוף.
כבר על ההתחלה המלצר הוציא המון סלטים קטנים שכולם ללא יוצא מן הכלל היו טעימים ומיוחדים מאוד וכמה פיתות טריות.
הזמנתי קובה מטוגנת שהייתה פשוט מעדן.
כרובית שאמנם מופיעה בתפריט במנות פתיחה, אבל לגמרי יכולה להיות ארוחה בפני עצמה ועוד איזו ארוחה טעימה.
בנוסף פינקו אותנו גם בחומוס סלק שהיה אלוהי. הבעלים של המקום סיפר לנו שהם עלו על המתכון בכלל בטעות, כשניסו להוסיף לחומוס צבע.
בסיום הארוחה פינקו אותנו בקינוח. אותו הקינוח שאכלנו שם פעם שעברה ומאז לא הפסקתי לחלום עליו – לילות בירות
כשכבר היינו ביציאה ואחרי שחלקתי עם בעל המסעדה את האובססיה שלי לקינוח המדובר, הוא הביא לי עוד אחד בטייק אוויי על חשבון הבית.
אז בנוסף לאוכל טעים שלוקח מסעדות גורמה בכיס הקטן, המקום מצטיין בשירות מעולה ויחס לבבי. מה שמעלה אותה לדרגה אחת מעל כל מסעדה אחרת שהייתי בה בארץ לאחרונה.
משם, שבעים ומרוצים, יצאנו לדרך הביתה. למרות שהייתה זאת שבת ועוד בחול המועד פסח - לא עמדנו אפילו שניה אחת בפקק. כנראה לראשונה מאז שהגעתי לארץ אי שם ב 1990. בהחלט סיום משמח לטיול נהדר.
קצת לסיכום:
אגמון חולה – מומלץ ביותר לבקר שם בחורף או בתחילת האביב, כאשר יש שם להקות של אנפות שצובעות את כל שטח הפארק בלבן. גם מזג האוויר נעים יותר ואפשר בקלות לעמוד בהליכה של 8 ק"מ למי שלא רוצה לשלם על אחד מסוגי כלי התחבורה שהמקום מציע בסכום לא זעום. השבילים כולם סלולים ולכן המקום מומלץ במיוחד למשפחות עם עגלות. אם יש לכם כרטיס "חבר", הבנתי שיש בו הנחה משמעותית על הכניסה.
עין תאו – אם אתם באזור, שווה לעצור כדי לראות את הבריכה הגדולה ולא משנה באיזו עונה. ההגעה אליה היא קלילה ולא מצריכה יותר מאשר מספר דקות של נסיעה עד לבריכה עצמה. אם אתם מגיעים בעונה החמה, אז כמובן כדאי להצטייד בבגד ים, מחצלת ולהעביר שם שעה, שעתיים בטבילה בבריכה הקטנה. אני לא יודעת להגיד לכם מה מידת העומס שיהיה שם, אבל אם הייתי צריכה לנחש – כנראה שעמוס. בטח אם מדובר בסופ"ש או חג.
לעוד טיולים בארץ ובחו"ל אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלי באתר למטייל:
מקווה שנהניתם לקרוא ונתראה בטיול הבא :)
