טיול בר-מצווה 13 ימים בלגיהולנד - 9

17/08/12 - (יום ו) - חיטהורן וכמעט הפתעה

היום של חיטהורן חייב להיות במזג אוויר הכי טוב שיש ולכן חשוב לתכנן היטב ולבדוק יום לפני מה צפוי כדי להיות בטוחים לא לפספס את היום הזה. האתר של התחזית אמר שצפוי יום נעים מאוד עם סיכוי לגשם, אבל לקחנו את הסיכון כי בסה"כ כל השבוע היה חם מאוד בכל מקום בו היינו. התכנון היה להתחיל בחיטהורן (הנסיעה לשם ארוכה מהווילה), אחרי זה להמשיך לעיר לליסטאד ושם להיכנס למוזאון אוניית בטבאביה או למוזאון התעופה, בהתאם לחשק של החברה', עם אופציה להסתובב ב-100 החנויות של האוטלט של לליסטאד ואולי אפילו ללכת למוזאון 'הארץ החדשה' ליד בטבאיה. אבל, גולת הכותרת של היום הזה היה קיומו של פסטיבל מיוחד במינו, פעם בשנה בעיירה קטנה שנקראת SINT JANSKLOOSTER ושם התקיים בתאריך 17/08 פסטיבל/תהלוכת פרחים שנתית. כל כך קיוויתי שנוכל לתזמן את חיטהורן לתאריך הזה עם מזג האוויר, וכשזה עלה בידנו ממש שמחתי כי זו היתה הפתעה שרציתי להכניס למסלול היומי. וזה עשוי היה להיות במקום לליסטאד או לצמצם את לליסטאד.

זוהי התכנית:

כשאתם נוסעים לחיטהורן כדאי קצת לדעת מה מקור השם ומה ההיסטוריה של המקום כדי להעשיר קצת את הידע של בני המשפחה כשמגיעים. לאחר נסיעה ארוכה וקצת בלבול של הגיפיאס (כנראה היו שינויים לאחרונה בכבישים) הגענו לעיירה/כפר הזה. מייד מבחינים בסירות וחניונים והשיטה היא כזאת. אתה, התייר, מגיע לעיירה ומהכביש אתה פונה ימינה לאזור פרטי שבו יש שלוחה של האגם. שם יש סירות להשכרה, חנייה לרכב ולעיתים בית קפה. זה די שוק חופשי והתחרות בינהם היא גדולה. אל*אל תיכנסו למקום הראשון שמצאתם. אנחנו המשכנו קצת ונכנסו למקום מעולה! עם חנייה מעולה, מחיר טוב שירותים ובית קפה קטן. אז לאן? למתחם של VAN DER ZANDT . תפנו ימינה, תיכנסו לחנייה המעולה, מדברים אתכם אנגלית מצוינת, 25 יורו לשעתיים וזה מחיר טוב, יש שירותים נקיים וגם אפשרות לקנות גלידה/קפה כדי להרגיע רעב. מקבלים מפה קטנה עם מסלולים אפשריים, הסבר טוב על איך לא ללכת לאיבוד, הסבר מהיר על תפעול הסירה (לא סיפור), וצאו לדרך. חברים, חוויה מדהימה!!! מי שלא עשה את זה לפני כן, כמוני, ממש התרגשות. לנווט סירת מנוע שקטה, לפנות ימינה שמאלה, להתנגש באחרים. טוב, היה ממש ממש צפוף בחלק מהתעלות כי כולם הגיעו באותו היום החם והנפלא. המון ברווזים, ברבורים, ובתים חמודים על המים. בשלב מסוים כדאי מאוד לעזוב את התעלות ולצאת לאגם. שם כבר היה מרווח יותר וכל אחד מבני המשפחה זכה בתורו לנווט לבד את הסירה כשהרוח הנעימה מולנו. בתוך האגם יש אי קטן שרק הקפנו אותו אבל אחרים עשו שם מנוחת פיקניק וגם אפשר לשחות שם. השיטה היא לעקוב אחר מצופים גדולים שיש להם מספר. אנחנו בחרנו להאריך את הדרך ולהקיף את מצוף מספ' 5 דרך איזור פתוח ולא מיושב. איזה כיף. משני הצדדים שדות תירס וכל מיני כאלה, שקט ושלווה, הסירה מתקדמת לאט לאט וכולם רגועים. כשמגיעים למצוף מספר 5 צריך לשים לב לא לטעות בכניסה שוב לתעלות הקטנות אבל זה לא מסובך מדי, ודי מהר מגיעים בחזרה למעגן שממנו התחלתם. מחזירים את הסירה וממשיכים בטיול. בקיצור - החלק של חיטהורן הוא חוויה מדהימה שאסור לוותר עליה. מי שיש לו יותר זמן, מומלץ מאוד להיכנס אח"כ רגלי לרחובות, למוזאונים ועוד. אבל אנחנו מיהרנו לתחנה הבאה.

מיצינו את חיטהורן ורצינו להספיק להגיע לתהלוכת הרחוב בעיירה הסמוכה שבה מתנהל פסטיבל הפרחים. הגענו לכניסה לעיירה הזו בשעה 1415 ותאמינו או לא, זה היה איחור קריטי!! כל הכניסות לכפר היו סגורות. הגיפיאס ניסה לתמרן אותנו מכל כניסה אפשרית ובכל מקום היו מחסומים, כי זה מקום קטן והתהלוכה כבר החלה. פספסנו בגדול!! ואיך עוד אני יודע, כי בדרך לחיטהורן עוברים ליד העיירה הזו וראינו שמעבירים פסל ענק מכוסה פרחים ככה"נ כהכנה לפסטיבל. אני יודע שהפסדנו משהו מרהיב, ואם אי פעם נזדמן שוב להולנד, נשתדל לא להפסיד את זה. אתם-לכו חפשו את זה לפני ואל תאחרו.

אז לפי התכנית רצינו להמשיך למוזאון בלליסטאד אבל זמן רב התבזבז לנו בנסיון להיכנס לפסטיבל לכן לא היינו בטוחים שכדאי להמשיך לעוד מקום, מה גם שנהיינו רעבים מאוד ולכן ביקשנו מ'הכהן הגדול' "גיפיאס" שיקח אותנו למסעדה קרובה לפי בחירתו על המסלול שלנו לכוון הווילה. הכהן לקח אותנו לעיירה קטנה בדרך שנקראת קוחנבורג ושם מסעדה קטנה הצמודה למלונית קטנה. השירות היה אדיב מאוד, היה טעים מאוד ומשביע. בתוך המסעדה הילדים שיחקו סנוקר והמחירים היו בסדר גמור. סיימנו לאכול, יצאנו לנוח על הדשא בחוץ והבנו שאין טעם לעשות עוד משהו היום, אלא לחזור ישירות לווילה, היתה לנו דרך ארוכה.

 חזרנו ובדרך שרנו ושיחקנו כדי להעביר את הזמן. שוב ביקור יומי קצר בסופר וארוחת ערב נעימה משפחתית בווילה.