פינת הגאון: הליכת בוקר לאגם. תמונות זריחה מצויינות (הג'ט לג עוד לא עבר). מחר שוב גשם ואנחנו מפחדים שכל העלים יפלו לנו.כביש 113 היפה מאוד ואז דרך כביש 112 לצד המערבי של ההרים הלבנים. כל הכבוד לילדים. ארוחת ערב במסעדה השווה בלינקולן. לינה פליימות.
קישור לפרק הקודם: ניו אינגלנד בשלכת: יום 6, מיין- סוף סוף גם שמש וגם שלכת
הגשם בסוף השבוע הוריד הרבה מהשלכת לקרקע. התחזית אמרה יום אחד יפה לפני שהגשם חוזר. מעקב השלכת אמר- חלק מההרים הלבנים כבר בפיק ואחריו. כיוון שמחר יש לנו לינה של 3 ימים בהרים הלבנים המזרחיים (קונווי) החלטנו לנסות ולתפוס קצת נוף היום, כלומר- נסיעה ארוכה עם הרבה עצירות קטנות.
הילדים כבר מזמן שכחו מהג'ט לג שלהם, אבל אנחנו עדיין מתעוררים בארבע בבוקר. במקום הלינה הנחמד שלנו (שהוזמן יומיים מראש) היתה גישה לאגם יפיפה וסופר רומנטי- השארנו את הילדים ישנים ויצאנו לטפח את הזוגיות בהליכה בוקר בזריחה.
מכאן לכביש 113 המקסים, אחד מאותם כבישים שהעצים הצבעוניים סוגרים עליך. כאן השלכת היתה בפיק וקצת אחריו- היו כבר עצים ערומים אבל מעט.
דרך קונווי לכביש 112. עצרנו בכניסה, לקחנו מפה מהריינג'רים והתחלנו לנסוע. החלק המערבי של הכביש היה כבר קצת אחרי הפיק, אבל ככל שהתקדמנו מזרחה השלכת והצבעים הפכו יותר ויותר מרשימים. העצירות בדרך (ועצרנו ברוב התחנות) היו נחמדות, אבל לא יותר מזה. הנוף היה נפלא אבל אולי כיוון שהריינג'ר הנלהב בהתחלה תיאר לנו את הבולדרים כפלא עולם שמיני ואת מפלי SABBADAY כפסגת מפלי העולם התאכזבנו קצת...
הגענו עד לינקולן, פנינו ימינה לדרך 93 (שלמרות שהוא כביש מהיר היה מוקף שלכת נהדרת) ועצרנו לסיבוב מלא ב Flume Gorge. בשלב הזה כבר התחיל טיפה לטפטף, אבל בניגוד למסלולים הקטנים בדרך 112- כאן אהבנו את המסלול ונהנינו ממנו. עשינו את ההקפה המלאה, בלי להשתמש בשאטל. המסלול לא קשה ולקח כשעתיים. לא יכולים להשוות ל LOST RIVER- שהיה בתכנית אבל ירד בעריכה בגלל הגשם... כשסיימנו כבר היה כמעט חושך.
ארוחת ערב מצויינת ומיוחדת במסעדה נהדרת בלינקולן ונסיעה בחושך לפליימות ניו המפשייר שם מצאנו לינת לילה בהזמנה של יום לפני.
טיפים ומסקנות
- דרך 112 נחמדה, אבל 113 יותר...
- השלכת בצד המערבי היתה ממש בשיאה וסיפקה לנו מראות נהדרים. גם בכבישים מהירים יש שלכת לא רעה.
- המסעדה בלינקולן היתה באמת מיוחדת- מקום משפחתי, אמא של השף מילצרה, עיצוב המסעדה והשולחנות היה מיוחד והאוכל היה טעים ומקורי. מציאה בלינקולן.
וקישור לפרק הבא: ניו אינגלנד בשלכת: יום 8, גשם וטעימה מורמונט
