סיימנו את פרק נורמנדי מהיום הקודם והמשכנו במסע
היום הרביעי- עוברים לברטאן, צוקים למכביר
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
הקדמנו לצאת כיוון שהיה יום ראשון, חם מאוד (27 מעלות, אבל בהחלט עדיף בהרבה על גשם) וידענו שלא רק אנחנו רוצים להגיע למונט סן מישל (להלן MSM) אלא עוד צרפתים, יפנים וכל מי שאין לו תכניות אחרות ליום ראשון. כדי לראות גיאות ושפל צריך לבוא בימים אחרים של החודש- אנחנו באנו בשפל וסביב היה שטח ענק בלי מים בכלל (שמוצף כולו בגיאות).
נסענו דרך כביש 275D שממנו נשקף נוף קסום שגילינו במקרה לגמרי. כמה קילומטרים לפני הפניה ימינה, MSM מתגלה מרחוק בכל הדרו. הצירוף של שדות התירס והחיטה האינסופיים ובסיומם הטירה ההזויה שצצה משום מקום יוצר מראה כמו מאגדה. אפשר לראות את זה גם עם האיש הקטן הצהוב בגוגל מאפס…
הגענו למגרש החנייה בסביבות 9:30 וזה נראה לנו די צפוף- כמעט שקלנו לוותר, מקומות הומי אדם זה ממש לא בשבילנו, אבל התגברנו. מחנים את האוטו במגרשי חנייה גדולים ונוסעים בשאטל חינמי. ניתן לעשות את הדרך ברגל- לפי השילוט זה לוקח כ 40 דקות. ההליכה עוברת במסלול ללא טיפת צל. ביום חם זה לא רלוונטי.
השאטל מביא עד הכניסה ומשם אפשר להתחיל לטפס. קל מאד ללכת הפוך מכולם ולמצוא גם ביום עמוס פינות שקטות ויפיפיות.
אחרי שיטוט מהנה של כשעה חזרנו לרכב, רק כדי להבין מה זה באמת מגרשי חנייה צפופים, והמשכנו לתחנה הבאה.
Rotheneuf
מקום קטן שקראתי אזכור שלו בכמה דיווחים. זו עיירה קטנה, כמה ק"מ מסן מאלו. הסיבה להגיע לשם היא מסלול הליכה קטנטן בין פסלי חול. כולם פוסלו על ידי פסל שכינויו היה L'abbe Foure שחי במקום לפני יותר ממאה שנים (1839-1910). בגיל 30 הוא עבר שבץ מוחי, הפך לנזיר ומצא את יעודו בפיסול למעלה מ 300 פסלי חול שקיימים עד היום.
המקום עצמו קטנטן ונידח וגם כשהגענו לא היינו בטוחים שהגענו למקום הנכון. בתוך Rotheneufיש לעקוב אחרי השילוט של " Les Rochers Sculptes" ולקוות לטוב (במפה שצירפתי יש מיקום מדוייק). מגיעים למגרש חנייה קטן שצמוד למסעדה בשם Le Benetin, עוברים את המסעדה מצד שמאל ובסוף השביל מגיעים לצריף מט ליפול- כאן הכניסה לאתר…
השעה הייתה כבר מאוחרת כשעזבנו ומיהרנו למצוא ארוחת צהריים. הצלחה! מצאנו קרפריה מקומית שווה במיוחד. Creperie La Marie Cecile היא מקום קטן וחמוד בו השף והבעלים שהוא גם מלצר לעת מצוא מכין את הקרפים האפיינים לברטאן בשלל מילויים. הגענו אחרי 14:00, שעה גבולית לארוחת צהרים צרפתית וחלק מהמילויים נגמרו כבר. הבחור ממש יצא מגדרו כדי להכין לי קרפ צמחוני לטעמי-כרשה וקישואים מוקפצים עם גבינת עיזים, סלט חסה שהרגע קפצה מהערוגה וכוס סיידר בצד, היה חלום. הכול מקומי טרי טעים ומוכן במקום. גם הקינוח- קרפ תפוחים עם קרמל חמאה מלוחה היה לא פחות מנפלא.
לטעמי את החלק הזה של היום אפשר בקלות להפוך לבילוי נינוח של יום שלם לזוג רגוע שעיתותיו בידו (במקום חמישה ימים וזהו שהיו לנו...). קמים בניחותא, מצטיידים בארוחת בוקר קטנה מגבות וקרם שיזוף, נוסעים לאתר הפסלים, מתרשמים, נחים ומתרחצים בחוף הקטן והשכוח, מתרשמים מהפסלים גם בדרך חזרה, אוכלים בקרפרי ואז סיבוב בסן מאלו. הלוואי כל יום.
אנחנו, שלא בדיוק כמו הזוג הנינוח שתיארתי, עוד צריכים להגיע למחוז חפצנו עד הערב ויש לנו עוד מאתיים קילומטר וצוק אחד יפה לראות בדרך...
פנינו אל Cap Frehel, אבל בדרך , קצת לפני שהגענו אליו בחרנו בדרך D117 העוברת ביער קטן עם טירה מהמאה ה14 (Fort La Latte), הלכנו קצת ועצרנו לישון צהרים. סתם יער בדרך, לא מפורסם בכלום, אבל מאוד יפה, שקט, עם מסלולי הליכה מוצלים והמון ציפורים.
רעננים לגמרי הגענו ל Cap Frehel. בעונה הזו (סוף מאי תחילת יוני) הפריחה בעיצומה, הכול סגול וצהוב ויחד עם הצוקים השחפים והמגדלורים המראה מרהיב. מסלול נעים של כשעה וחצי- שעתים שגם אותו אפשר בקלות למתוח ליום שלם. יש באזור חופי רחצה חמודים והמון פעילות, בעיקר בקיץ.
מכאן אל היעד שבשבילו עשינו את כל הדרך הזו: אזור החופים של הגרניט הורוד. בצרפתית זה כמובן נשמע יותר טוב: Le Cote De Granite Rose. ראיתי פעם באקראי תמונות של האזור הזה בסתם אתר של טיולים מאורגנים לבריטים חובבים (שיש בו עוד המון תמונות יפות ומסלולים שווים בכל אירופה). כשמתי לב שאנחנו נמצאים בסך הכול כמה שעות נסיעה משם- הוחלט לא לוותר, למרות שזו ממש רק טעימה. טוב טעימה מכלום.
אין המון חומר על האזור. יש כמובן את האתר המקומי שאיננו מאוד מפורט לטעמי. אתר נוסף הוא יעיל יותר, אבל גם שם צריך להרכיב מידע ולקרוא לפני. באתר השני יש גם אפליקציה שניתן להוריד לנייד- לא רע. דרך הגרניט הורוד . אני השתמשתי בשני האתרים בעיקר כדי להחליט לאן כדאי ללכת בזמן הקצר שיש לנו...
לקראת שמונה בערב הגענו אל Breizh A-Gevret מקום הלינה הכי שווה בטיול. זוג גברים חמודים ששיפצו בית ישן. החלק של האורחים עם כניסה נפרדת ומקושר בדלת לבית המארחים. היחידה לא מפוארת אבל מאוד מרווחת ובעיקר- יש מחשבה על כל הפרטים הכי קטנים. פירות כשהגענו, שקעי טעינה לניידים ולאייפאד, מקלחת מפנקת, מגבות רכות (שזה פרט קטן אבל לא מובן מאליו), וכמובן- ארוחת בוקר נחמדה עשירה ומגוונת. המיקום מצוין לביקור באזור הזה והבית עצמו מבודד ושקט לגמרי. הצדיקו לחלוטין את הציון של 9.8 שיש להם בבוקינג.
והנה מפת הדרך העמוסה של היום
היו לנו תכניות לראות שקיעה על צוקי הגרניט, לכן הנחנו את הדברים בבית ויצאנו הלאה.
לאורך הצוקים יש מסלול שהוא חלק משביל הליכה גדול של כל האיזור שנקרא 34GR. ניתן לעשות חלקים קטנים ממנו והוא מתחבר גם לשפע מסלולים מעגליים.
התכנון המקורי כלל נסיעה ל Perros-Guirec (עשר דקות) והליכה לאורך הצוקים במסלול של 34GR עד ל Ploumanac'h לפי המפה הזו וחזרה. התחלנו ללכת אבל אחרי קילומטר בערך הבנו שהשעה מאוחרת ולא נספיק את המסלול. החלטנו לוותר, לנסוע ל Ploumanac'h ברכב ולטייל טיול קצר שם. השקיעה על הגרניט הורוד מדהימה- נסו לבחור יום בלי עננים...
מסלול הערב קצר ונעים, היינו שם עד שהיה ממש חושך...רק שני ק"מ הלוך חזור אבל עוצרים כל שנייה ונהנים מהנוף הנפלא והצבעים הנהדרים.
המסלול המלא כשעה הליכה לכל כיוון. המון אפשרויות לעצור לפיקניק. מומלץ אחר הצהרים. לזכור שהשקיעה היא בצד של Ploumanac'h. המסלול באזור Perros-Guirec פונה לצפון וזה מאוד יפה אבל לא רואים את השמש נכנסת למים...
והנה הסבר איך כל זה נוצר
סך הכול נסענו היום כ 260 ק”מ
