20/7 יום ראשון, יום 4
היום קמנו לבוקר מעונן לחלוטין, מה שנקרא OVC.
את היום התחלנו בנסיעה לשמורת Watkins Glen State Park, שהתגלתה כמקום נהדר. אנו נכנסנו מהכניסה הדרומית, כך שכל הדרך היתה בעלייה. מצד שני ״נפגשנו״ עם כל המפלים פנים אל פנים, מה שהוסיף לחוויה. לאחר מייל אחד מגיעים לשלט המציין זאת. המשך הדרך, עוד כחצי מייל, עובר באזור לא ממש מעניין, שאיננו משתווה כלל למייל הראשון מבחינת היופי וסופו במדרגות רבות ותלולות מאוד, באמצעותן מגיעים לכניסה הצפונית ולשביל באמצעותו ניתן לחזור לחניון הדרומי. אנו ויתרנו וחזרנו ברגל באותה הדרך, וכפי שציינתי - בדרך זו המראות ממש פחות מעניינים. בנוסף, יש עוד מספר שבילים שעוברים מעל לערוץ. אנו לא הלכנו בהם. הלחות היתה כבדה כך שבסופו של דבר הטיול היה די מעייף.
לסיכום - מומלץ ביותר (אבל כאמור להיכנס בכניסה הדרומית).
בינתיים השתפר מזג האוויר והעננות ירדה באופן משמעותי, ל- SCT עד FEW.
מכאן עלינו על כביש 14 , שעבר דרך עשרות חוות אמריקאיות טיפוסיות ובין עשרות יקבים. בסופו של דבר, כעבור שעה לערך, הגענו לפארק הצמוד לעיירה Geneva, שנקרא Seneca Lake State Park ושהומלץ באחד האתרים. אך המקום הוא גרסה שקטה ונקייה יותר של חופי הכינרת, לא יותר מזה, כך שיצאנו משם תוך זמן קצר ונסענו לעיירה Geneva הסמוכה, שם התיישבנו לאכול במסעדת I Love Parker's Grill, שברחוב Seneca, שהתגלתה מצויינת ולא יקרה.
משם המשכנו דרומה, לכיוון פארק Taughannock Falls State Park, הנמצא כשעה נסיעה מ- Geneva. גם הפעם הכביש עבר ליד כפרים ועיירות ואינסוף יקבים. מה שהיה מעניין בתחילת הדרך היו הבתים המפוארים שהיו קרובים לאגם. חלקם ממש אחוזות.
באחת הנקודות נתקלנו בגלידרייה בשם Cayuga Lake Creamery. היה שם תור מכובד, מה שרמז על איכות הגלידה. והיא אכן היתה מעולה ביותר.
ביום הזה יצא לנו לראות מספר פעמים חברי כת האמיש Amish רוכבים על כירכרת סוסים. שראינו שלנשים היו חולצות בצבע כחול או ירוק ואילו חלק מהגברים היו עם זקן בסגנון החמאס וחלקם מגולחים. מתברר שלחברי הכת מותר לגדל זקן רק לאחר הנישואין. מרחוק ראינו גם מספר חוות בהן הם גרים.
בכניסה לפארק Taughannock Falls State Park מצאנו נקודת תצפית למפל, ואז החלטנו לרדת למטה. לקחנו את הכביש שיוצא שמאלה מהחניון הקטן (למעשה המשך הכביש בו הגענו למקום(.
מתברר שזו היתה בחירה שגוייה, שכן במקום להגיע לכניסה הראשית לפארק, הנמצאת ממש קרוב לאגם, הגענו לנקודת ההתחלה של המסלול הדרומי South Rim Trail, שנמשך כ- 3 ק״מ עד לכניסה לפארק, ומשם עוד כמעט מייל עד למפל.
המסלול עבר בתוך שטח מיוער, ממנו התאפשרה מדי פעם תצפית על ערוץ הנחל הנמצא מאות רגל מתחתינו, ועל במת התצפית למטה.
בכניסה לשביל היתה אזהרה בדבר קיומם של טפילים בשם Ticks, המעבירים מחלה מסוכנת בשם Lyme's disease.
גם כאן היתה לחות די כבדה. לאורך כל שביל ההליכה היו שלטי הסבר תמציתיים לגבי התהליכים הגאולוגיים שגרמו להיווצרות ערוץ הנחל וקרקעיתו המאובנת.
גובה המפל הוא כ- 400 רגל, דהיינו כמעט 150 מטר.
לאחר החזרה מהמפל הלכנו לחנות שבפארק כדי לקנות מים ולאחר מנוחה קצרה התחלנו בטיפוס עד למקום בו החנינו את הרכב.
הפארק עצמו לא ממש מעניין (בוודאי בהשוואה לפארק Glen Watkins) ולא זרמו בו הרבה מים, כך שמבחינתנו מומלץ לוותר עליו. אבל ההליכה המרובה של היום הזה לפחות הורידה חלק מהקלוריות של מה שאכלנו... המפל היה אכן גבוה מאוד. בסמוך אליו היה שלט הסבר לגבי שמו (צ׳יף אינדיאני שנהרג בקרב עם שבט אחר גופתו נזרקה מלמעלה). בכלל, כל השמות כאן הם שמות אינדיאניים, של השבטים השונים. טוב שהאמריקאים נזכרו לתת להם קצת כבוד, אחרי שב התפשטותם מערבה מהקולוניות, השמידו באכזריות רבה כל דבר אינדיאני, ואת אלה שנותרו זרקו לשמורות מבודדות באמצע שום מקום.
משם יצאנו לכיוון העיירה אית׳אקה, וספציפית לאוניברסיטת קורנל Cornell, שממש הזכירה מבנים של מכללות עתיקות באנגליה. בסמוך אליה יש מספר מפלים יפים, אליהם ניתן להגיע באמצעות שבילי הליכה, אך החלטנו לוותר לאור העייפות המצטברת.
קורנל יפה מאוד ובהחלט מומלצת, שווה ביקור של שעה (לא כולל ההליכה למפלים). קרוב למפלים יש לפחות גשר תלוי אחד, ממנו ניתן לתצפת עליהם וגם לעבור משם לשבילים היורדים לקו המים.
מכאן נסענו לעיירה אית׳אקה עצמה, לשכונת הקומונה Commons, אבל לא מצאנו בה עניין ולכן נסענו למלון שלנו להלילה, Hampton Inn Ithaca, שהתגלה כחביב ונוח וכלל ארוחת בוקר.
