מהאי מוראנו לקחנו ספינת וָאפּוֹרֶטוֹ אל האי בּוּרָאנוֹ.
האי בוראנו ידוע בשני דברים - תעשית התחרה שלו - עבודת יד מקומית שאפשר לקנות בחנויות השונות, וגם מוזיאון תחרה.
מאד התפעלתי מכמה ז'קטים מתחרה, מפות, והשָל המקסים הזה - שאני חייבת להודות שבדיוק בשבוע שעבר פגשתי אחד זהה בדלית אל כרמל!
ודייגים. בעצם זהו כפר דייגים.
לדייגים של בוראנו היה חשוב לזהות את הבית שלהם מרחוק. גם מלב הים. ולכן כל משפחה צבעה את הבית שלה בצבע אחר.
התוצאה היא עליזה, צבעונית וכיפית במיוחד!
במיוחד אם מצליחים גם לתפוס את השתקפות הבתים במי התעלות
ראינו גם דייג מתקן את הרשת -
ובעצם, הצבעוניות הנפלאה הזו נעשתה לסימן היכר כל כך מרכזי באי הזה, עד שגם ברחובות שאינם על גדת תעלה (יש כמה כאילה) - הבתים צבועים בססוגניות נפלאה.
בכניסה לרוב הבתים, מעל לדלת,תלוי וילון כלשהו - לפעמים בצבע תואם לצבע הקיר, ולפעמים בצבע מנוגד
באחד הבתים במקום וילון בד תלוי וילון מעלים מיובשים...
עוד דבר נחמד שראינו באחת החצרות - שבשבת תוצרת בית, פועלת ומסתובבת. נראה שממש פשוט להכין אותה: שלושה שיפודים, חמישה בקבוקי פלסטיק ופקק שעם אחד.
הצבעוניות באי הזה משובבת לב. אני חושבת שבאי הזה גרים אנשים שהרבה יותר קל להם לחייך...
מובן שנזכרנו בחידה הידועה -
בבית האדום גר האיש האדום.
בבית השחור גר האיש השחור.
בבית הצהוב גר האיש הצהוב,
ומי גר בבית הלבן?
לא, לא האיש הלבן.
נשיא ארצות הברית, כמובן!
ומעתה אמרו - בבית הכתום גרים דייג ורוקמת תחרה מבוראנו!
התמונות צולמו באי בוראנו ליד ונציה, בתאריך 3.8.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא
