מסלול עד שבוע בפטרה ”נסיעה עצמאית לפטרה“

כיוון שאופי הטיול בקבוצה לא מתאים לי חיפשתי מידע על מעבר באופן עצמאי וללא תלות במדריכים. משיחות עם חברות שמארגנות טיולים, כמו גם מהטיפים המעולים(!) מכאן הבנתי שאין בעיה לחצות את הגבול ללא מדריך וכך באמת היה. נסענו בחול המועד של סוכות (אוקטובר 2012) שני מבוגרים עם רכב, אותו חנינו במעבר גבול, וחצינו לירדן דרך מעבר עקבה. שילמנו 103 ש"ח לפקיד הישראלי וחצינו את הגבול.

שימו לב! ממידע שאספנו מבעוד מועד ידענו שהירדנים לא עפים על המטיילים העצמאיים הלנים בשטח וגם לא על אנשים ש"עולים לקבר" של אהרון. בעמדת הדרכונים הירדני שאל אותנו הפקיד איפה המדריך ומשענינו שאין לנו שלח אותנו לעמדה מספר 3. בעמדה מספר 3 היה סמל (ואח"כ הצטרף קצין) שתיחקרו אותנו על תוכניותנו. התחקיר היה אדיב ולא פולשני וכל מטרתו (הם חזרו על עצמם מספר פעמים) לוודא שאנו לא ישנים בשטח. לשם כך, נתבקשנו לפתוח את התרמילים שלנו ומשראו שאין לנו שק"שים, פק"לי קפה וכיוב' האמינו לנו. עדיף שתביאו אישור הזמנה לשינה במלון (ואוצ'ר) – השוטרים הירדנים אימתו עם המלון את פרטי ההזמנה שלנו.

כמובן שאף פעם לא נעים להיות מעוכבים על ידי שוטרים, כל שכן כשהם מדברים ערבית... אבל באמת שהטרחה לא הייתה גדולה, מדובר היה בסך הכל לא יותר מעשר דקות והכל נעשה באדיבות וללא הרגשה לא נוחה. עברנו את הגבול: אנחנו בירדן! הטיול שתכננו היה מאוד באיזי- עשינו אותו בשלושה ימים (שני לילות). בהחלט ניתן לעשות את אותו הטיול בלילה אחד- יומיים. כמו כן, לא התאמצנו להתמקח יותר מדי. מרגע שעברנו את הגבול לקחנו מונית לעקבה (10 דינר), הגענו לרחבת הדגל, הסתובבנו בטיילת, שתינו קפה, טיילנו ברחובות של עקבה...

אכלנו צהריים ולקחנו מונית לואדי מוסא (35 דינר- שילמנו 40) היישר למלון טייבת זמאן המצוין! המלון מעט מרוחק ממרכז העיר ואדי מוסא וכל רצון לאכול, לקנות מחוץ למלון דורש נסיעה של מונית (15 דינר הלוך חזור). הנסיעה אורכת כרבע שעה לכל כיוון. למחרת השכמנו קום והגענו לפטרה ב-8 בבוקר, החלטנו שלא לקחת מדריך (50 דינר) ובדיעבד הייתה זו החלטה מאוד נכונה (עבורנו). כאשר מטיילים עם מדריך הוא זה שמכתיב את הקצב וזה לא התאים לנו.

כניסה לאתר עולה 50 דינר (למי ששהה לילה בירדן), המסלול מאוד ברור, מאוד מומלץ להצטייד במפה בכניסה לאתר וכמו כן כדאי להדפיס הסברים מפורטים על פטרה (יש בטיפים הסברים מצוינים). מאוד מומלץ להגיע עד הסוף ולעלות את ה-900 מדרגות- השד לא כ"כ נורא. יש קיוסקים לאורך המסלול ולכן לא צריך לקחת יותר מאשר בקבוק מים אחד לכ"א. מצאנו את עצמנו ב 16:30 במסעדה מחוץ לפטרה<.b>- בחישוב מהיר 8 + שעות בתוך האתר, ללא רכיבה על בהמות בכלל. בעינינו זה היה מספק, לא רואה טעם בכניסה של יומיים, אבל אני מבין שיש כאלו שחייבים להכנס לכל מערה ולכל מונומנט... אולי שווה להם להכנס ליומיים. אכלנו מנסף מצויין, החומוס בכל ירדן היה שונה מאוד מהארץ (פחות טוב לטעמי). חזרנו למלון, נחנו, שתינו בירה בפאב של המלון ונהינו מהחופש. למחרת חזרנו לארץ, תיכננו לעשות טיול בואדי רם ביום זה אבל ויתרנו, השארנו את זה לפעם הבאה...

באופן גורף, הירדנים מאוד נחמדים ומסבירי פנים, לא חששנו לומר שאנו מישראל ונתקלנו בתגובות מאוד חמות לגבי מוצאנו. מי שמעוניין להוזיל עלויות יכול לקחת אוטובוס ציבורי (בהחלט סביר) מעקבה לואדי מוסא בעלות של 5 דינר. שער חליפין בכל מקום היה אותו דבר 100$=70 דינר. בחזרה לארץ צריך לשלם 10 דינר כ"א.

מה הייתי עושה אחרת? הייתי מזמין מלון שנמצא בואדי מוסא- מובנפיק למשל (יש גם אכסניות במחירים שפויים), הייתי מביא בקבוק אלכוהולי ושותה בחדר- בירה בירדן ראינו רק במלון- 0.5 ליטר = 35 ש"ח (קרעו אותי!). ראיתי חנות אלכוהול בעקבה במחירים סבירים.