מסלול עד שבוע בפטרה ”שלושה ימים בואדי רם ופטרה“

טיילנו שלושה ימים בואדי רם ופטרה, בירדן. מכיוון שלא ארגנו מראש מונית, שתחכה לנו בצד הירדני, נאלצנו לנסוע עם מונית לבנה, לכאורה רק להן מותר להגיע לגבול. הנהג הציע 35 דינרים עבור נסיעה לואדי רם, אבל מאחר שידענו שהמחיר צריך להיות 25 - 20 דינרים, נסענו איתו רק עד לעקבה, בשישה דינרים, שם לקחנו מונית ירוקה רגילה ב - 20 דינר לנסיעה של 50 דקות.

הגענו לכפר רם ונפגשנו עם המארגנים. לפני כן, עברנו במרכז המבקרים, שם שילמנו חמישה דינרים לאדם. לטיול בואדי רם יצאנו עם חברה בשם Rum Stars, אחרי שבדקנו הרבה חברות, אפשרויות והמלצות, גם דרך מפעילים עצמאיים בואדי רם וגם דרך מלונות בפטרה. רצינו סיור שיהיה קצת יותר מעמיק מסיור ג'יפים סטנדרטי של ארבע שעות והם מציעים סיור של שמונה שעות, שכולל גם לא מעט הליכה ברגל, במחיר זול יחסית, 55 דינרים לאדם, כולל לינה, סיור ואוכל. כשהגענו בערב אכלנו ארוחת ערב בדואית טעימה, המנה העיקרית היא עוף ואורז. התמקמנו באוהל, לא בדיוק מלון ארבע העונות, אבל בהחלט לא רע. באוהל יש מיטה אמיתית ובמחנה אין חשמל אבל יש מקלחות, כיורים עם מים זורמים, אסלה נורמלית, שולחנות, אוהל אירוח והכל נקי ומסודר, המצעים קצת פחות. 

לאחר ארוחת הערב פטפטנו קצת עם המדריכים ועם זוג נוסף, שהתארח במקום, היתה אווירה בינלאומית נחמדה. בלילה קר, אבל יש מספיק שמיכות, שקט והכוכבים נפלאים.

אכלנו ארוחת בוקר טעימה ויצאנו לדרך. תכנית הסיור ותמונות המחנה והנוף נמצאות באתר האינטרנט המצורף, סיור ליום אחד. בחלק הראשון, מלבד הנסיעה בג'יפ לאתרים המקומיים: סלעים בצורות מיוחדות של פטריה, קשתות וכולי, יש גם הליכה נחמדה של חצי שעה בקניון עמוק ומוצל והליכה, קצת פחות נחמדה, של שעה וחצי בעמק רחב ושטוף שמש, שמצדדיו נקיקים עמוקים. 

בסוף ההליכה אכלנו ארוחת צהריים, שמגיעה במנת קרב בסיסית ביותר. נחנו כשעתיים, אפשר לנמנם. לאחר מכן, המשכנו בנסיעה לחלק השלישי, שכולל עוד כמה מקומות ובהם דיונת חול גדולה, שניתן להחליק עליה עם סנובורד שיש בג'יפ, רישומים נבטיים וטיפוס אל מעיין לורנס, הנוף משם נהדר. 

הנהג שלנו היה בדואי פוטוגני בן 22 עם אנגלית סבירה, אבל ההדרכה עצמה היא ברמה בסיסית מאד. בסך הכל היינו מרוצים מאד מהחוויה הזו: המאהל, הג'יפ, הארוחות וכמובן המקום עצמו. אנחנו ממליצים בחום.

הוחזרנו לכפר רם ומשם לקחנו מונית, שאירגנו עבורנו, לואדי מוסא, 40 דינרים, שעה וחצי נסיעה. בפטרה הזמנו מראש חדר במלון Sabaa במחיר עשרים דינרים. החדר עצמו היה קצת מדכא: אור חלש, רעש מבחוץ, אין שידות ואין טלויזיה, אבל המלון עצמו והמחיר די מכפרים על כך, מפני שיש בו אווירה בינלאומית מהנה וגייל, הבחורה האנגליה שמנהלת את המקום, מאד מסייעת. כך למשל, היא נתנה לנו עותק של הפרק על פטרה מהלונלי פלנט, לקחת איתנו לאתר וזה מאד עזר. יש במקום מדריכי טיולים וגם סתם ספרי קריאה שניתן להחליף, המלון הוא מרכז לתרמילאים.

בערב אכלנו במסעדה מקומית בואדי מוסא, Midtown, שהומלצה במלון. אני אהבתי אבל בת זוגתי חשבה אחרת, המסעדה מתמחה במאכלים בדואים אותנטיים. המחיר, 25 דינרים, לא הכי זול. בבוקר אכלנו ארוחת בוקר עלובה למדי במלון ויצאנו במונית במחיר שני דינרים לפטרה.

הכניסה עולה 50 דינרים לאדם. בפטרה יש הרבה דברים לראות, אבל אנחנו כנראה דחסנו יותר מדי, כי רצנו ממקום למקום בלי לנוח כמעט. ה - Treasury, שמתגלה עם היציאה מהסיק מאד מרשים. לאחריו פזורים עוד כמה מבנים ארכאולוגיים, מקדשים וקברים, בדרך שמובילה עד למרכז העיר העתיקה, שבקציה יש שתי מסעדות יקרות למדי. 

מהדרך הראשית הזו יוצאות שתי דרכי טיפוס נפרדות, שמומלצות בלונלי וכל אחת לוקחת כ - 40 דקות, אחת למקדש העליון הלא מאד מרשים, אפשר לוותר. השנייה ל - Monestary, מרשים יותר. מכיוון שעשינו את שני הטיפוסים, לא יצא לנו כל כך להתעמק דווקא באותם מבנים ארכאולוגיים, שנמצאים בעיר העתיקה, שהם למעשה לב האתר.

בסך הכל היינו באתר כשמונה שעות דחוסות. לטעמי, כדאי לוותר על הטיפוס הראשון או לשהות זמן ארוך יותר, כדי למצות את האתר באיזי. לטעמי, הלונלי, כהרגלו, מפריז ברושם של המקום, למרות שהוא בהחלט שווה ביקור. תצפיות הנוף מהפסגות, לאחר הטיפוס, לא מרשימות במיוחד לדעתי. 

הפריעו לנו הנערים המקומיים שפזורים בכל מקום ומציעים רכיבה על חמורים / גמלים אומללים, עצוב לראות, כמו גם הנשים המקומיות, שפונות ומציעות למכירה מזכרות כל כמה מטרים, זה די מציק בשלב מסוים.

בסיום לקחנו מונית חזרה למלון במחיר שני דינרים ומשם מונית, שאירגן המלון, עד לגבול. נסיעה של שעתיים במחיר 40 דינרים. האגרה בצד הירדני בסך שמונה דינרים לאדם. בסה"כ הטיול עלה לנו כ-2000 ש"ח (לזוג). לא הסתרנו את היותנו ישראלים, וחשנו בטוחים.