מקהירגנגה למנאלי

איזה יום שהיה לי היום....להתעורר בשמונה בבוקר בחדר קטן בבקתת עץ עם נוף הרים מושלגים בחוץ, לארוז את התרמיל ולרדת למסעדה לאכול פניר פרנתה גבינה ולשתות צ'אי, לצאת בתשע בבוקר מקהיר-גנגה בגובה של 2960 מטר, לצעוד חמש שעות מעל נהר הפרבאטי, מתוכם שעה הפסקה מתחת לעץ גדול בשל הגשם, לנסות להדליק אש ללא הצלחה, להגיע רטוב לברשאני ולקחת טרמפ בג'יפ במחיר של 100 רופי, להגיע לקאסול לגסט האוס שהשארתי בו את הדברים שלי, להחליף בגדים בחצי שעה, לעבור בחנות ספרים ולהגיד שלום לעופר, לתפוס את האוטובוס המקומי לקולו, להגיע לקולו בשעה חמש וחצי, להחליף לאוטובוס למנאלי, להגיע בשבע וחצי למנאלי אחרי ארבע שעות נסיעה בלוקאל באס עם קפיצות שמעיפות אותך לתקרת האוטובוס בלי מקום לברכיים ולצחוק בלב על הנסיעה הארוכה לאילת... להגיע לחדר ולהדליק לי דוד, לצאת מהר לאכול משהו כי כל היום הספקתי לאכול סנדויץ' גבינה כמה קליפות קוקוס ובננה שמכר לי רוכל בתחנה המרכזית בקולו...12 שעות ארוכות ומתישות אך כל דקה בהן מלאה סיפוק והנאה....אין על צפון הודו !!!