טיול לרוקיס לחובבי טבע עם ילדים מתבגרים
ההחלטה לנסוע לרוקיס הייתה מיידית. ברגע שנחשפנו לנופים ולמגוון בע"ח , הבנו מה צפוי לנו.
נסענו עם ילדינו בני 17& 13 כטיול טרום גיוס באמצע אוגוסט 2015 , שכרנו רכב מהארץ ( סנטה פה) וטסנו עם חברת BA כולל עצירה של שעתיים בלונדון , שהייתה חיונית למדי.
את הטיול התחלנו בעיר וונקובר שהייתה מזמינת פנים. מזג אויר קיצי למדי קיבל את פנינו ולכן היה נוח להיות במלון ליד האינגליש ביי. היינו בוונקובר 3 לילות אך לטענת חובבי הטבע היה מספיק להיות לילה אחד בלבד.
בוונקובר אתרי החובה הם : גרינוולד איילנד, מוזיאון האנטרפולוגיה, מדגרה של סלמונים ליד קפילינו והר גרואסט על כל השאר ניתן לוותר. ( ביקרנו גם בכל האתרים האחרים המומלצים ברשת אבל התאכזבנו ). חשוב להגיע בכל זאת רק כדי לראות שקיעה בוונקובר.
הזמנו מקום מראש למעבורת שיוצאת לכיוון נאנימו , תוך שעה וחמישים דקות הגענו ושמנו את מערכת הניווט לכיוון טופינו. בדרך חובה לעצור בקטדרל גרוב, שני המסלולים בצד הימני וגם בצד השמאלי מהנים ביותר, לחובבי הצילום יש אפשרויות בשפע.
המשכנו לכיוון טופינו כאשר בדרך בירך אותנו גור דובים שחור שבדיוק חצה את הכביש. ההתרגשות הייתה בשיאה והילדים לא הצליחו להירגע שכמעט דרסנו דוב. מיד ידענו שהמקום יהיה בדיוק כמו שחלמנו ואכן האי וונקובר לא אכזב. לנו בצימר נחמד הכולל חדרים נפרדים לילדים ליד האוקינוס. החופים מדהימים ושונים מאוד אחד ממשנהו, עשינו מסלולי הליכה רבים אך המומלץ ביותר הינו המסלול Nuu-chah-nulth , המתחיל במרכז מבקרים מקסים על החוף. האוכל נהדר, האנשים, החופים ומגוון החי והצומח כמעט בלתי סופי. באחד הימים בעלי והילדים יצאו לשייט לווייתנים ואילו אני ( מחלת ים ) יצאתי לשייט דובים. חזרנו עם חוויות ותמונות מדהימות של לוויתנים, אריות ים, כלבי ים, עופות דורסים, משפחת דובים. 2 הפעילויות מומלצות ביותר לכל גיל. יוקלטט , העיירה הסמוכה , קטנה יותר ושמחנו כי בחרנו לישון בטופינו. המסלול של המגדלור היה חביב למדי . יש לנסוע עד סוף הישוב ולפנות עם הכביש ימינה.
לאחר 3 לילות קמנו מוקדם כדי לחזור במעבורת ולהתחיל את הטיפוס להרי הרוקיס. בדרכינו חזרה בירך אותנו שוב דוב שחור שעמד בצידי הדרך, לצערי לא הייתה לנו מצלמה בהישג יש לתיעוד. המעבורת הביאה אותנו חזרה לוונקובר ודרכה טיפסנו לכיוון וויסלר. בדרך מומלץ לעצור במכרות בבריטניה ביץ . ( העצירה היחידה שהייתה ראויה ), יש מסלול מודרך מהנה ביותר.
וויסלר הינה עיירת סקי מדהימה שבקיץ הופכת את פניה ומזמנת חובבי ספורט אתגרי מכל הסוגים. הילדים בחרו במסלול אומגות אתגרי במיוחד שערך כשעתיים וחצי ואילו אנחנו , ההורים, יצאנו למסלול של ATV ( טרקטורונים ). מסלול מקסים המוביל להרים מחוץ לוויסלר עד לאגם יפיפה. חוויה לכל אוהבי השטח. אכלנו ארוחת ערב במסעדת steak house , הטובה יותר שאכלנו מימינו , הטעם של הסטייק והשירות האדיב ייזכר עוד ימים רבים.- מעולה אך יקר!, הסתובבנו בעיירה בין החניות ובתי הקפה ומומלץ גם להתפנק בספא ( לצערי לא הספקנו ).
בשעות אחר הצהרים התחלנו בנסיעה לכיוון קמפלוס ( עצירת ביניים, רק לשים את הראש ולישון). הדרך בת 4 שעות יפיפייה, אך מומלץ לצאת מוקדם יותר מוויסלר כדי לא לנסוע בחשכה.
הגענו כבר ליום התשיעי של הטיול ומרגישים את אוויר הרוקיס, ההרים המושלגים, האגמים בצידי הדרך, פינות החמד , עיזי הבר שבאות לברך . מומלץ למי שלא הספיק לראות דובים בטופינו לעצור בקליר ווטר לשייט דובים. אנחנו ממשיכים לכיוון הר רובסון שם מחכה לנו ביקתה ל3 הלילות הבאים. הר רובסון מהמם ביופיו ומקדם את פנינו במלוא הדרו. הבקתה ליד נהר, נופו של ההר המושלג מכל עבר, ערימת עצים למדורה מוכנה לשימוש, שקט והרבה ירוק מסביבנו. בדיוק מה שאנחנו אוהבים.
לאחר ברביקיו משובח, מרשמלו מהמדורה ויין טוב כולם נרדמים לעוד חלומות. יום המחרת מתחיל מאוחר יחסית ( ישנו טוב מידי ) והמסלול בין 9 ק"מ מחכה לנו. המסלול בהר רובסון עד לאגם קימי הינו חובה , מומלץ עוד יותר להמשיך עד לביקתה אך אצלינו כבר התחילו לקטר אז החלטנו לחזור. הסנדוויצ'ים שהכנו היו טעימים עוד יותר ליד האגם, שולחנות פיקניק פזורים מסביבו , פינות חמד ופרטיות בכל מקום. אחר הצהרים יצאנו לחוות את גאספר ואת אגמיה : פרמיד ופטרישה, סתם עוד אגמים אבל בדרך חזרה חיכתה לנו הפתעה בצורת דב גריזילי בוגר.
עוד לילה עבר ולמחרת אידית קאוול. אתר חובה , מסלול קצר ומהנה לנוף עוצר נשימה של קרחון ואגם שנוצר מימיו. אחר הצהרים קניון מליגן ( מיותר לחלוטין ) ואגם מליגן שמאוד אהבנו. העברנו שם כמה שעות נחמדות וחזרנו עייפים אך מרוצים ל"צימר" שלנו.
נפרדנו מהר רובסון לכיוון באנף, בדרך עצירות ומסלולים בלי סוף. פעם ראשונה שיורד לנו גשם והטמפרטורות צונחות ל8 מעלות. נאלצנו לוותר על מסלול ההליכה המתוכנן ובקולומביה אייספילד פיספסנו מקום לרכבים ולכן ויתרנו על האפשרות להמתין שעתיים והמשכנו בדרכינו.
בבאנף הזמנו מלון במרכז העיר שיהיה נוח להתפצל . חובבי הציפורים הלכו עם משקפות לאגמים ואילו האחרים הלכו לרכבל כסא פתוח המטפס מעל 2000 מ"ר לברסרי מומלץ בקצה ההר.
באנף מאוד מזמינת פנים . יום אחד התפנקנו בלוז חופשי, קניות בעיר וטיולים רגליים באזור, בשני נסענו לכיוון אגם לואיז מסלול 5 ק"מ לנקודת תצפית מעל האגם, אגם מורין ואגם אמרלנד שהיה עבורינו היפה ביותר והמומלץ ביותר. המסלול המקיף את האגם , 5.5 ק"מ היה מדהים ומיוחד והשאיר טעם של עוד. המסעדה בלוג' מומלצת מאוד , הצבעים והתמונות יישארו לנצח כזיכרון מתוק. ממליצה להיכנס לפילד , עיירה של מספר בתים בין ההרים. מרכז המבקרים שם נותן מידע על האזור ומכוון למסלולים חדשים וכן לעצור בnatural bridge
רגע לפני סיום ולפני הגעתנו לקלגרי החלטנו לנסוע דרך כביש 742 לארץ קאננסקיס ואח"כ דרך כביש 40 לדרך הגבוהה ביותר שנסללה אי פעם ברוקיס ( ימינה בכביש 40 ). הדרך מהממת ורצופה פינות חמד של אגמים והרים, שולחנות פיקניק בכל מקום, הרים מושלגים, הרי חול, סלעים משוננים, ירוק , חום כחול וצהוב, מעורבבים יחדיו, בע"ח בכל מקום ואווירה קסומה. הדרך מתחילה כדרך אפר לא סלולה וממשיכה כך כמה ק"מ.
בקלגרי לקחנו מלון ליד שדה התעופה ובקרבת מרכז מסחרי ענק כדי לקנח בקניות.
לאחר 16 יום רצופים מראות וחוויות אנחנו חוזרים הביתה עם חיוך ענק על פנינו וידיעה כי הגענו למקום בו אלוהים היה מאוד מרוצה שיצר אותו וכך גם אנחנו.
קצת טיפים :
על כל אתרי התיירות הגדולים המפורסמים והיקרים ניתן לוותר ולמצוא מראות דומים בפינות שקטות יותר.
המסלולים מאורגנים היטב. כמו כן ברוקיס מותר לרדת מהשבילים המסומנים.
מזג אויר מאוד הפכפך ומיום חם מאוד אפשר לפגוש יום קר ומושלג
לחובבי הטבע ניתן לצמצם את הימים בוונקובר
האוכל מגוון וטעים מאוד
דלק יחסית זול
חובה להזמין מקומות לינה כחצי שנה מראש.
כל שמורה בעלת מראות אחרים ( צמחיה, סלעים, צבעים ) ולכן נכון להגיע לכמה שיותר שמורות
ניתן לחסוך עלויות רבות ולהכין סנדוויצ'ים ופירות לצהרים בקניית מצרכים מרוכזת.
משפחת קפלן.
