כהרגלי בקודש אני משנה מיקום מגורים בעיר כל שבוע.
קייב היא עיר ענקית אבל באמת ענקית, אם את אוסלו, פראג, ועוד ערים שונות בהם היתי ניתן לכסות ברגל בטווח הליכה של מקסימום 3 שעות מקצה לקצה באזורים הרלוונטים.......
בקייב מקצה לקצה זה יקח 6 שעות הליכה ויותר.
המרחקים כאן עצומים.
הגעתי לבית מלון בקצה השני של העיר וכהרגלי בקודש אני יושב בלובי בשקט בפינה צדדית ועובד מבלי שיפריעו לי.
פתאום אני שומע מישהו מדבר בעברית ובקול רם......כמו שרגילים בישראל.
אני לא מזדהה כישראלי ולא מעניין אותי במיוחד לפגוש ישראלים, אבל קלטתי את הבחור וסימנתי אותו.
אחרי כמה דקות הוא התיישב לידי והזמין לאכול, הוא נראה לי בחור טוב משלנו ולכן פניתי אליו.
כמו בכל מקום שאליו אני מגיע הוא אמר את המשפט הקבוע : ראיתי אותך והיתי בטוח שאתה מקומי.
מסתבר לאחר שיחה שהוא אחד ממנהלי המלון, והמלון שייך ליהודי ישראלי אוקראיני.
והבחור הוא בחור ישראלי נחמד ונעים, מה שנקרא - משלנו.
התחברנו והוזמנתי לאחר כבוד למסיבות נטווורקיניג........נטוורקינג מעניין אותי כשלג דאשתקד.
אבל לאחר שראיתי את הבנות במסיבות - אמרתי לו רק תגיד מתי אח שלי.
