תחילה נכנסנו למועצה המקומית שם אמרו שלא מכירים אנה או אניקה, אח”כ באה מישהי ואמרה שחושבת שהיא נפטרה כבר אבל יש לה אח בכפר ושלחה אותנו אליו.
מצאנו את איליה האח שלה. סיפר שהיא חיה ובריאה ושעברה לגור בעיר רגין -שם היינו כבר – אבל לא יודע כתובת או טלפון.
בתמונות זיהה את אבא שלי ז”ל ואת אחיו, וצעק בשמחה ..בוז'י (הדוד שלי), שיחקתי איתו כדורגל...ואז הופיעה ורוניקה שזכרה והעריכה שאני הילד שהיה שם בתחנת הקמח והפנתה אותנו לגיס של אניקה שודאי ידע לעזור לנו למצוא אותה.
ואכן האיש כתובת לא ידע אבל הצטרף לרכב שלנו ולקח אותנו לבדירה שלה ברגין.מצאנו את אניקה! היא לא התעלפה , הופתעה מאד קיבלה אותנו בחום והנה אנחנו מצטלמים ומעלים זכרונות, שותים וישניאק שאניקה הכינה ו---נפרדים
שותים וישניאק
נפרדנו מאניקה וחזרנו לסוסני אל מקום תחנת הקמח שבה גדלתי עד גיל 9 . המורש בתפארתו מאחורינו ובנותי באחו שמאחורי התחנה...
מלאים בחוויות וסיפוק שהצלחנו אחרי 60 שנים למצוא שורשים המשכנו לכיוון טופליצה לוילה המדהימה CASA MERA שם לנו את הלילה השלישי שלנו. קודם לכן טיילנו מעט בטופליצה, קנינו בסופר מוצרים טריים כמו ירקות וחלב( שהתגלה כיוגורט) הצטלמנו עם צוענים צבעוניים והתארגנו בוילה.
ארוחת ערב עשירה, משחק כדורגל במונדיאל ושינה עמוקה
בבוקר יצאנו לאגם האדום ולמעבר ההרים BICAZ .
