כאן בקייפטאון, חשנו הקלה אחרי ביטול הגבלות הקורונה והחלטנו קצת להתפרע בטיול ארוך בסביבה לא רחוק מקייפטאון. עדיין חששנו ממקומות סגורים אז החלטנו לשכור רכב קמפ'ר, מכונית מרצדס בנץ מזוודת עם 2 דרגשי שינה, מאוד נוח. בהיותו רכב קטן גם הנהיגה בו הייתה קלה. זהו רכב דיזל ידני, שש מהירויות, שמציע הרבה כוח וטיפול קל. בערב שלפני עברנו בסופר והצטיידנו במצרכי מזון ושתייה.התחנה הראשונה שלנו לאחר שעזבנו את קייפטאון הייתה מעבר ה-Houw Hoek המפורסם. לאחר כמה עיכובים בעבודות בכבישים, נכנסנו לאתר הקמפ' בגנסבאיי. רגע אחרי שהתמקמנו והתחברנו לנקודת החשמל, ישבנו לתצפת על השקיעה המדהימה עם כוס תה חם ועוגיות.בבוקר למחרת עזבנו את גנסבאיי והמשכנו למפרץ מוסל. ארבע שעות של נסיעה בנופים צהובים יפהפיים בשדות קנולה שהיו בשיא פריחתם. הרכב הפליג מעל הגבעות והרגיש כמו מכונית רגילה. הגענו לקמפ' במוסול-באיי וחנינו במפרץ קדמי מול הים מקום בו נשברו הגלים והרגשנו כאילו ניתן לחוש את רסס הים על פנינו. מזג אוויר המושלם אפשר לצאת לטיול לאורך הטיילת וליהנות מקפה וגלידה. כשהשמש שקעה חזרנו לקמפ' לראות את האחרים עסוקים כבר סביב המנגל וריח הבשר זירז אותנו להכנת ארוחת הערב. הזריחה הייתה בשעה 07:35 בבוקר, כאשר כדור מוזהב מושלם עלה מעל האוקיינוס, היום אנחנו יוצאים לכיוון מפרץ ויקטוריה. גבוה אל ההר, אפשר לצפות בדרך בנופים מרהיבים ביותר. משם למפרץ הרולד לחניית לילה, בקמפ' צמחייה ירוקה עבותה מלא בציפורים ובעיקר יונק הדבש היפה. הלילה הגיע והתיישבנו לארוחת ערב מתחת לשמים נקיים ופריכים מלאי כוכבים. חיי העיר הם נפלאים, אבל לעולם אי אפשר בנוף העירוני לראות פלא כזה של שמיים שחורים לגמרי ובהם פזורים מיליוני כוכבים.מוקדם למחרת בבוקר יצאנו להודסהורן, נסענו דרך בלנקו ליד ג'ורג', הטיפוס אל מעבר אוטניקה עם נקודות התצפית הרבות שלו היה מדהים. הודסהורן הייתה בעבר מרכז יהודי שוקק שהתבסס על מסחר במוצרי היען. עד היום הודסהורן ידועה כבירת מגדלי היענים. ביקרנו בבית הכנסת העתיק וסיירנו בחווה לגידול יענים שכללה ארוחת צהריים על טהרת בשר היען. את הערב בילינו בקמפ' המקומי.הבוקר יצאנו לסיור במערות הקנגו מהידועות בנקיקים ואולמות הנטיפים. כאן מתקיימים מפעם לפעם קונצרטים הודות לרמת האקוסטיקה המדהימה. לאחר הסיור פנינו לדה רוסט, עיירה קטנה מנומנמת ושקטה, הכפר שמור היטב ותענוג לראות. לאחר מכן היה ה- Meiringspoort המפורסם שיש בו תצורות סלע מדהימות. חצינו את 22 גשרי המים הקטנים ועברנו הרבה מקומות עצירה מטופחים. כל תחנות העצירה האלה מטופלות היטב, חלקן אפילו מכילות גנים מרהיבים להתפעל. משם היינו בדרכנו לקלארסטרום ואל העיירה הנסיך אלברט,
מילים אינן יכולות לתאר את יופייה של העיירה הנסיך אלברט השוכנת למרגלות הרי סוורברג. יש בה עדיין טחנת מים עובדת ומים עוברים דרך הכפר בתעלות. המערכת מספקת מים לגינות התושבים ולפרדסים שלהם. בכביש הראשי ניצבת כנסייה רפורמית הולנדית לבנה גדולה, שנבנתה בשנת 1865.העיירה הנסיך אלברט מפורסמת גם בזכות הבתים המשוחזרים בסגנון הגמלון הרבים שבה. הגמלונים ידועים כגמלוני הנסיך אלברט וחלק מהבתים הללו הם משנות ה-60 של המאה ה-18. למלון Swartberg המפורסם שמתוארך לשנת 1864 היו בעלים רבים וידוע לכל שיש בו כמה רוחות רפאים שמרחפות מסביב! המלון שמור מאוד ומהווה אטרקציה נהדרת בכפר. ממומלץ לאכול שם ארוחת צהריים. את הלילה עשינו בקמפ' הסמוך. בלילה ישבנו בחוץ , אלוהים אדירים, היקום פרץ למעלה עם מופע הכוכבים היפה ביותר. אני לא זוכר שאי פעם ראיתי מופע כוכבים מרהיב שכזה. שביל החלב נראה כמו דרך אמיתית ושלושת המלכים זהרו כמו נורות לד. צרצרים, צפרדעים ויצורים אחרים העניקו לנו סימפוניה של הטבע. חזרנו לקמפ'ר והתכרבלנו ללינת לילה חלומית בין הכוכבים.הבוקר למחרת היה קצר כי רצינו להגיע לקייפטאון דרך הכביש המהיר N1 אל התחנה הבאה שלנו Matjiesfontein , עצרנו במלון Old Lord Milner והמבנים השמורים היטב, מצאנו בית הקפה הקטן עם תנור עצים שמזמין אותך להתרווח לקפה ארומטי ועוגות טעימות.ממשיכים ל-Touwsriver וכ-20 דקות לאחר מכן, פנינו למונטגיו על כביש Koo Valley. דרך טובה ומפותלת הובילה אותנו לפסגה, שם יכולנו להביט למטה אל העמק היפהפה שמתחתיו, מקום בו מגדלים את האפרסקים הטובים ביותר. האגדה מספרת, שכמה נערים שיחקו בפרדס ואכלו כמה אפרסקים והשתמשו בחרצנים ככדורים ב"במחבטים" שלהם. החרצנים נבטו וצמחו עצי אפרסק בריאים טובים המייצרים את האפרסקים העסיסיים והטעימים ביותר כיום. זו הייתה תחילתו של קו יצור השימורים KOO הידוע בעולם. הגענו למונטגיו והחלטנו להישאר כאן ללילה בקמפ' במרכז העיר.בבוקר למחרת יצאנו לנסיעה חלקה אל ווסטר, שם ראינו את הנוף המדהים ביותר של הרי Matroosberg זה נראה כמו האלפים באירופה, ומדי פעם העננים התרוממו קצת כדי להראות לנו את הפלא שמתחת. פשוט אי אפשר לתאר את היופי. בהמשך עברנו למעבר Du Toitskloof בכך הסתיימה הרפתקה הספונטנית עד הפעם הבאה.
