בשלושת הביקורים הקודמים בנפאל, בחרתי כמו רבים וטובים, את האזורים הפופולאריים שעליהם אפשר למצוא חומרים למכביר. כך הגעתי לאגמים הקפואים באזור לאנגטאנג, טיפסתי עם השיירות הארוכות ל- ABC, והצטרפתי להרפתקנים בסובב אנאפורנה. המאפיין המרכזי של שלושת המסלולים, היה ההיערכות המסחרית תיירותית, ששינתה מהותית את צביון החיים בכפרי המגורים, ושיצרה "כפרים" שמיועדים בעיקר לשרת את התנועה המאסיבית של תיירים.
בביקור הרביעי בנפאל, רציתי משהו אחר ומצאתי את אזור BIGU, בחבל DOLAKA, ממזרח לגוש לאנגטאנג וממערב לגוש אוורסט, פחות מ-20 ק"מ דרומית לגבול עם טיבט.
מי שכבר מיצו את המסלולים הפופולאריים בנפאל, מי שמעדיפים את האזורים השקטים שנותרו אותנטיים וטרם נוגעו במסחור, או מי שמאוד רוצים לחוות טרק מאתגר ומרתק, ולהישאר בגבהים בסדר גודל של עד 4,000 מ' -; יוכלו לתכנן באזור שבוע עד שבועיים.
יתרון נוסף למסלול, הוא היציאה מקטמנדו, באוטובוס לאחת מהעיירות שלרגלי הרי האזור, אחת המרכזיות שבהן היא BARABISE, במרחק של כ-4 עד 6 שעות נסיעה, תלוי ביעד. לחבל זה אין עדיין אוטובוס תיירים, אלא רק מקומי, על כל המשתמע מכך הן מבחינת המחיר הנמוך, אבל גם מבחינת הצפיפות. BARABISE מהווה מעין עיירת מחוז של האזור, וממנה יוצאים אוטובוסים ומסלולי הליכה לכיוונים שונים. היא גם מהווה צומת לתנועת סחורות, ולאורך הרחוב הראשי של העיירה, נמצאים עסקים רבים לסחורות החל ממוצרי מזון באריזות סיטונאיות ועד חומרי בניין. הכל כמובן עולה על האוטובוסים המקומיים. האפשרויות מגוונות מבחינת משך ההליכה הרצוי והאפשרי, מאחר והיעד שלי היה המנזר הגדול של BIGU, בחרתי את המסלול הקצר יחסית שמשכו שלושה ימים בקצב מתון.
על אפשרויות מסלול נוספות, בודאי שאפשר לקבל מסוכנויות הטיול הרבות שבקטמנדו, או מאתרים שעולים בחיפוש Treks in Nepal.
רוב קטעי ההליכה בתוך אזור מיוער, אך עם זאת הדרך מאפשרת תצפיות מרהיבות למדרונות שמנגד וגם כמה מפלים חביבים. אחד הסימנים להיות האזור בתולי יחסית, הם הגשרים על פני הנחלים. רובם ככולם מעץ, חלקם מקורים במעין בקתה. לא ראיתי גשרי מתכת המעוגנים בכבלי פלדה ובטון, מלבד אחד שנמצא בתהליך בנייה. הדרך הרחבה משמשת בעיקר לתנועת סחורות עבור תושבי הכפרים שלאורכה, אך שביל הולכי הרגל ברוב הזמן רחוק ממנה, ומידי פעם הם מצטלבים.
ההליכה ביומיים הראשונים, היא במתלול לא קל ובחלק גדול ממנו העלייה במדרגות פרימיטיביות, במרווחים שונים ומשונים, שמחייבים ערנות והתאמת קצב ההליכה לכושר הגופני. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון, הוא המרווח שבין המקומות שבהם ניתן להתרענן במשקה קר. ובעניין זה רמת הקושי והמרחק הגדול בין ה"קיוסקים" מחייבים להצטייד במים בכמות של לפחות שלושה ליטרים לאדם. מומלץ מאוד שלא להירתע מהמשקל ההתחלתי.
כן או לא פורטר? מומלץ שלא להסס יותר מדי, כדאי מאוד לשכור שירותי פורטר מקטמנדו, או מבאראביסי, משתי סיבות עיקריות איכות החיים במסע, והמידע היקר שהם מחזיקים, בהקשר של שבילים, מרחק לתחנה הבאה, מקומות מומלצים ללינה (אין הרבה כאלה) ועוד.
לינה -; המבחר באזור הזה מאוד מצומצם, בהתאם לרמת הביקוש. כך שההמלצה היחידה שלי בעניין זה, היא להחליט על מקום הלינה בכפוף לרמת העייפות שלכם, ולמרחק עד למקום הפוטנציאלי הבא.
חלק ניכר מאוכלוסייה האזור מורכב מטיבטים, אשר אמנם זכו לתושבות קבע בנפאל, אך מלבד זאת, אינם נהנים מזכויות של אזרחי נפאל. המדינה לא העניקה להם דרכון נפאלי, הם נהנים מתקציבים זעומים, שמקצה להם ממשלת נפאל. החינוך שלהם ברובו עצמאי, ובחלקו הגדול מבוסס על המסורת הבודהיסטית. רובם ככולם שואפים וחולמים לחזור לארצם, ובינתיים מתמודדים עם מאבק יומיומי ליצור הכנסה למחייתם.
המנזר הגדול שבביגו, משקיף על נוף הררי נפלא, קולט נזירות (בנות בלבד) מהאזור, מקטמנדו ואפילו מהודו, לתקופה מינימלית של שלוש שנים, ומכיל היום כ-70 נזירות. אגב, בתיאום מראש ניתן להתנדב במקום בהוראת אנגלית, או בעבודות תחזוקה, תמורת מגורים וכלכלה בעלות נמוכה מהרגיל. המנזר מקבל בברכה אנשים שמוכנים להקדיש חלק מזמנם לטובת הנושא, ומי שעיתותיו בידיו, ייהנה מהכנסת אורחים נפלאה, ומחוויה מיוחדת במינה.
עבור משפחותיהן של הקטינות, זהו פתרון אידיאלי לחינוך ברמה גבוהה, אחרת אין כמעט סיכוי שיישלחו למוסדות חינוך, אלא סביר יותר שיגויסו לכלכלת המשפחה. במנזר יש בית תפילה בודהיסטי פעיל מאוד, המשתמשים העיקריים שלו הם כמובן תושבי המנזר ובאירועים מיוחדים, הוא עומד לרשות תושבי האזור. הניהול היומיומי מרוכז ע"י הנזירה הראשית, בעוד שהקו הרוחני ניתן ע"י לאמה ג'אמיאנג, נזיר בן חמישים, דובר אנגלית רהוטה, ופועל רבות לגיוס משאבים למנזר. הלימודים במנזר מועברים ע"י הלאמה, מלבד לימודי האנגלית, שניתנים ברוב הזמן ע"י מתנדבים מערביים שמגיעים ממקומות שונים בעולם.
פעילויות נוספות לאורך המסלול -; מכיוון שבחלקו עובר ליד נהר, כמובן שניתן לצאת לשיט רפטינג, ומי שרוצה לחוות רכיבת אופני שטח בנפאל, מוזמן לנסות את מזלו -; מחייב תיאום מראש עם הסוכנות שממנה אתם רוכשים את החבילה. גם כאן חובה להצטייד בפרמיט ובטימס כפי שמקובל בכל הטרקים הקיימים בנפאל.
