בשמורת טורטוגרו

בשש בבוקר יוצאים לשייט בנהר שלאורך גדותיו ג'ונגל אמיתי הרוחש פעילות בע"ח כגון ציפורים, עופות ימיים, קופים, קיימנים (תנינים קטנים), צפרדעים, עצלנים ועוד. יש משהו מאוד פסטורלי וקסום בלשוט בנהר ובכל פעם להתקרב כמה שיותר קרוב לאחת הגדות, להעיף מבט פנימה לתוך הג'ונגל המתעורר לחיים, לנשום עמוק ולחוש את הטבע הטהור והאמיתי. שמורת טורטוגרו נודעת דווקא בזכות הצבים הפוקדים את החוף בעונת הקייץ, הלו היא עונת ההטלה. בצהריים יושבים בבית קפה ומכירים שתי סטודנטיות גרמניות. האחת לומדת שפה ולימודי דת והשנייה לומדת הנדסת סביבה. איזה חיבור מעניין בין הבנות. עם אחת מהן החלפתי דולרים לקולונים, מה שהגדיל קצת את מלאי הקולונים שלי. שתיהן שולטות בספרדית ברמה גבוהה מאוד, והן מלמדות אותי להגיד במסעדה Sin harina דהיינו בלי קמח. בהחלט מילה חשובה שעשיתי בה שימוש עשרות פעמים במהלך הטיול. אחה"צ יוצאים לסיור רגלי בג'ונגל הסמוך לחוף הים בליווי אלפונסו המדריך. אולי נצליח להתחקות אחר איזה יגואר שאומרים שחי באזור ונצפה כבר כמה פעמים בעבר ואף צולם תוקף צבים על החוף. במהלך הסיור נתקלים בציפורים ובקופים שאינם עושים איתנו חסד ובוחרים להתיישב דווקא על ענפים גבוהים. לצד הדרך עכביש מוזהב טווה כורייו. מצויים כאן המון עקרבים ונחשים וזו הסיבה שמחייבים אותנו ללכת כאן עם בגדים ארוכים ונעליים גבוהות או מגפיים שניתן לשכור בכניסה לשמורה. יפה שדואגים לשלום המטיילים. יש כאן קיני נמלים. מסתבר שאם לוקחים כמה מהן וממוללים אותן ביד, מתקבל תכשיר נגד יתושים. רעיון יפה לשימוש במצב של הישרדות. ציפיתי לראות כאן הרבה יותר בע"ח, אך אלו כנראה מעדיפים להסתתר עמוק בשטחים שמעבר למסלולי ההליכה המוגדרים, שם הם כנראה חשים מוגנים יותר. הדילמה של בע"ח היא כזו שמיחד המפגש עם סביבה אנושית עשוי אולי לספק להם מזון זמין אך מאידך גם מהווה איום ועלול לסכן אותם. אני נזכר בשייט שעשינו לפני כמה שנים באחד הנהרות באזור הפנטנל (אזור הביצות) בברזיל שאינו מתוייר בצורה מאסיבית, שם יכולנו לצפות בקלות במגוון רחב של בע"ח ומינים רבים של עופות וציפורים. בערב יוצאים לאכול במסעדה עם טרסה נדיבה על גדות הנהר, שם פוגשים שלוש אנגליות חמודות החברות לספסל הלימודים האוניברסיטאי. מהר מאוד מצרפים שולחנות ופוצחים בשיחה מרעננת, עליזה וקולחת. בסופו של מפגש נפרדים במצעד של נשיקות.