טיילתי כשבועיים וחצי בפרו באוקטובר 2021: לא חרשתי את כל המקומות, אבל אני מוצא לנכון לשתף מספר טיפים.
נעזרתי לא מעט בשירות תמיכה בווצאפ Perú- información y asistencia:
+51944492314
עזרו לי בעיקר עם הדרישות לגבי היציאה והכניסה לפרו בשל הקורונה, ענו מהר- יחסית, ובאופן ענייני.
נסיעות בין עירוניות: יש עשרות חברות, לא לכולן יש אתרים, ולכן יש להגיע לתחנה המרכזית בעיר בה נמצאים ולבדוק מי נוסע ולאן.
אפשר להיעזר באתר המשובח RedBus אבל לא הכל מופיע שם.
יש הרבה סוכנויות נסיעות סביב הכיכר המרכזית בכל עיר. כולן עובדות בסופו של דבר עם אותן חברות. כלומר, זה לא שלכל סוכנות יש מדריכים ואוטובוסים ומסלולים משלה, אלא שכולן יפנו אתכם לאותם טיולים. מכאן שההבדלים בין הסוכנויות יהיו במחירים, בשירות, במקצועיות וכו'; אבל הטיולים עצמם יהיו אותם טיולים. בקיצור, אין צורך לחפש המלצות לסוכנות כזו או אחרת.
מחירי הטיולים אינם מכסים הכל, ולרוב מקפידים לציין מה המחיר כולל ומה לא (לרוב פעילויות אופציונליות שאינן יקרות במיוחד).
מי שרוצה לטייל לבד, יתכן ויוכל להיעזר בהן מבחינת התחבורה הלוך ושוב, מכיוון שמדובר לרוב במקומות שתחבורה ציבורית רגילה אינה מגיעה אליהם.
בפרו אין מונים במוניות, וצריך לסכם מחיר מראש. המחירים לרוב יהיו דולרים ספורים ולכן גם אם ניתן היה לרדת במחיר - הנזק זניח. המחיר לרוב יהיה גבוה יותר מנמל התעופה או מהתחנה המרכזית (כשהגעתם מבולבלים ועמוסי תרמילים) מאשר אל נמל התעופה או התחנה המרכזית (עד 50% הפרש!)..
בערים הקטנות ומחוץ למרכזי הערים הגדולות יש שירות טוקטוק (מוטו-טקסי בספרדית) שלרוב יהיה זול משמעותית.
ממליצים להיזהר ממוניות, בעיקר בלימה, ולכן הייתי ממליץ כך: נסו למצוא מונית בעצמכם ולא שהמונית תמצא אתכם (וכך הסיכוי שתיפלו דווקא על איזה פושע ירד..), ונסו לעקוב בנייד אחר מסלול הנסיעה האם הוא בכיוון.
פרו גבוהה, לא בלימה ובערי החוף, אבל כן במקומות כמו קוסקו או אגם טיטיקקה שבהרים. כדאי להיות זהירים ולהרגיש איך הגוף מגיב לזה, ולא להשלות את עצמנו שאם גמרנו מסלול קרבי או קרענו את עצמנו בחדר הכושר או רצנו 10 ק"מ - אז "קטן עלינו". כבר מגובה של 2000 מטר הגוף מגיב אחרת, ובפרו יש ערים בגובה 4000 מטר ומסלולים שמגיעים לגובה של 6000 מטר.
קחו נשימה עמוקה (תרתי משמע) והתחילו בנחת, בעיקר בימים הראשונים.
הכספומטים גובים כ-5$ עמלה בכל משיכה. זה הרבה, בעיקר אם מושכים בכל פעם קצת.
במקומות תיירותיים מפונפנים יכבדו כרטיסי אשראי, אבל בשאר לא.
נא להיערך בהתאם!
בכל עיר יש שוק מרכזי. שווה לבקר באחד כזה, מעבר לכל היעדים המוכרים.. תמיד מעניין לראות את הסחורה, מה מוכרים, לאכול משהו בפרוטות באיזה דוכן, לא תשתעממו.
הקפה בפרו חרא (מקווה שהמערכת לא תמחק לי את זה): בחלק מהמקומות קפה זה קפה נמס ללא חלב, באחרים זה קפה פילטר שהוכן מראש (café pasado), ובמעט מאוד מקומות יש מכונות קפה.
לא לפתח ציפיות!
מנגד יש הרבה דוכנים שמוכרים בפרוטות מיץ טרי שנסחט במקום.
הטיסות בפרו זולות, אבל על המטען יש לשלם תוספת וזה מייקר את המחיר בהמון.
המחיר הבסיסי כולל תרמיל קטן שנכנסים איתו למטוס, אבל מי שרוצה להיכנס עם תיק גדול או לשלוח מזוודה - השמיים הם הגבול..
אם קופצים מלימה לאיזה מקום ליומיים, יתכן וניתן יהיה להשאיר את הציוד במלון בלימה, ולטוס עם המינימום הנדרש, וכך לחסוך.
במהלך השבועיים וחצי שטיילתי בפרו מעולם לא רימו אותי, מעולם לא הרגשתי שמנסים לגזור עלי קופון, לא הסתרתי את העובדה שאני ישראלי ותמיד קיבלו אותי בידידות ובמאור פנים: לא רק אנשים שמכרו לי שירות כלשהו והיו מחוייבים להסביר פנים ללקוח, אלא סתם פרואנים שפגשתי בטיולים או ברחוב.
כאן כדאי להזכיר שקשה להסתדר באנגלית בפרו ובכל דרום אמריקה. זה משתנה אט אט, אבל עדיין: גם מדריכי טיולים שמתיימרים לדעת אנגלית, לא היו מתקבלים אצלנו אפילו להקבצה ב'.. עדיף לדעת ספרדית!
