שלום לכולם,
בקצרה:
הגעתי לאנטבה שבאוגנדה. עיר מאוד מערבית, נקיה, ירוקה ומסבירת פנים. מזג האויר נפלא. הרגשה מאוד בטוחה ורגועה. אנשים נחמדים וכולם דוברי אנגלית. יופי של נחיתה רכה.
ובאריכות:
אני בת 57 ולא הרביתי לטייל בחו"ל. בקייץ שעבר, כשהבשיל הזמן, נסעתי לבד להתנדב בזנזיבר ולטייל בטנזניה. לאור הניסיון המוצלח חזרתי שוב לאפריקה והפעם אני מתחילה את הטיול באוגנדה. החלטתי לשתף בחוויות הטיול שלי בבלוג לטובת כל מי שהיה רוצה לטייל באפריקה אבל לא מעז.
יש לי כמה כללי אצבע בטיול: רק מדינות שנחשבות בטוחות. אני מטיילת הרבה ברגל, לפעמים עם מדריך ולפעמים לבד, אבל בלי אקסטרים. התקציב שלי בינוני. אני לנה תמיד בחדר לבד עם שרותים ומקלחת צמודים ו וי-פי חופשי. מחיר של חדר כזה הוא בדרך כלל 15-25$. המסלול מתוכנן מראש באופן גס, ותוך כדי תנועה אני מחליטה כמה זמן להישאר בכל מקום ומה היעד הבא. היעד הראשון בטיול הזה הוא אוגנדה והנחיתה באנטבה.
אנטבה (Enttebe)
לאנטבה הגעתי עם הרושם מטנזניה שנשאר לי משנה שעברה. אבל פה הכל שונה. הגעתי מהחום והלחות של חודש יולי בארץ לטמפרטורה של 25c. זה מחייה נפשות. פשוט תענוג. אנטבה נמצאת על גדת אגם ויקטוריה, בגובה 1000מ' וכמה מאות מטרים מקו במשווה. הכל פה ירוק, והצמח הכי נפוץ הוא...דשא. זה לא יאמן, אין מגרש פנוי בעיר שאינו מכוסה דשא, ותמיד מכוסח למישעי. בכלל אנטבה מזכירה יותר פרוור בריטי מעיר אפריקאית. זוהי עיר של 70,000 תושבים ויש בה הכל. קניון, בית חולים, קולנוע, גן בוטני, קזינו (יותר מאחד), בארים, גן חיות (ספארי) חינוכי לחיות בר יתומות, בתי מלון מפוארים ועוד..
מה שאין בעיר זה מרכז מובחן. העיר משתרעת. רוב הבתים חד קומתיים. אין רוכלים, אין אוטובוסים, רק מיניבוסים. אין את הריח הנוראי שפלטו המכוניות בטנזניה. הריח הוא כמו בארץ. לעומת זאת, יש הרבה צבא ומשטרה, גם לעין ישראלית זה בולט. כמו בטנזניה, גם פה יש הרבה אופנועים שמשמשים כמוניות. אפילו אני נשברתי ונסעתי על אחד כזה כשרציתי להגיע לתוך אחד הכפרים.
האנשים
האוגנדים באנטבה מאוד מאופקים ומנומסים, בקושי מחייכים. יחד עם זאת הם מאוד נחמדים. כולם לבושים מערבי ונקי. הם מדברים אנגלית כמו שהערבים בארץ מדברים עברית. אנגלית מצויינת. ביניהם הם מדברים בשפה שלהם, בעיקר לוגנדית, שזוהי שפת שבט בוגנדה, השבט הגדול והדומיננטי באוגנדה שהמרכז שלו באזור הזה.
לסיכום
נחמד ובטוח להסתובב בעיר. נעים לשוטט ברחובות, בגן הבוטני, בגן החיות ולשחק גולף. שיחקתי גולף פעם ראשונה בחיים. מאוד נהנתי. מסתבר שבאוגנדה יש 12 מגרשי גולף. אני מקווה לשחק שוב בהמשך הטיול. אמרו לי שבערים אחרות זה יותר זול. באנטבה זה עלה לי $50.
קצת על מחירים
מלון (חד קומתי עם חצר ענקית ומרוחק מהעיר) $19. (₪70)
גן בוטני כניסה ₪10, הדרכה ₪10
גן חיות (ספארי) ₪40
נסיעה במיניבוס שרות ₪1
בקבוק מיים גדול ₪2
ארוחת צהריים ₪20-40
שאלות ששאלתי את עצמי
איך שוטרי התנועה מצליחים לשמור את המדים הלבנים שלהם נקיים?
אני יותר לא שומעת טוב או יותר לא מבינה את המבטא שלהם?
מדברים פה מאוד בשקט ובמבטא שמזכיר צרפתית. מישהי אמרה לי earlier ואני שמעתי "עליה". הם משמיטים את ה r ומושכים את הסוף.
מילה על מבצע אנטבה
מבצע אנטבה התאפשר הודות לכך שקניה נתנה למטוסים שלנו לתדלק על אדמתה בדרך חזרה. אידי אמין בתגובה הרג כמה מאות קנייתים שהיו באוגנדה באותה עת. (קטן על האיש שרצח כ- 300,000 מבני עמו). את העובדה הזאת תוכלו לקרוא בוויקיפדיה באנגלית. בוויקיפדיה בעברית.... אף מילה על כך.
