מקולומביה הבריטית בצפון ועד ניו-מקסיקו בדרום משתרעים הרי הסלעים (הרוקיז') לאורכם של 4,800 קילומטרים.
רכס ההרים האדיר הזה הוא לא רק הארוך ביותר בצפון אמריקה והגבול הגיאוגרפי והמנטלי בין מזרח למערב אלא גם עמוד השדרה של היבשת וקו החיים שלה.
רכס ההרים מספק את המשאב היקר ביותר לאדם - מים.
רבע משלוש מאות המיליונים תושבי ארצות הברית תלויים בהרי הרוקיז' לאספקת מי השתייה שלהם.
לוחות טקטונים שהתנגשו בעוצמה, רעידות אדמה ומחזורים של עידני קרח עיצבו את ההרים שבהם שוכנים מספר פארקים לאומיים מדהימים.
מהפארק הלאומי גליישר לפארקים הלאומיים ילוסטון וגרנד טיטון ועד לפארק הלאומי היחיד שנושא את שמו- הפארק הלאומי הרי הרוקיז'.
הפארק הלאומי הגבוה ביותר בארצות הברית מגן על שטח של יותר מאלף קילומטר מרובע בהם הנופים היפים ביותר במדינת קולורדו.
שליש מהפארק שוכן מעל לקו העצים וכאן נמצאת הטונדרה הגדולה ביותר בארצות הברית היבשתית. פסגות ההרים הן הגבוהות ברכס ופסגתו של ההר הגבוה ביותר, הר לונג, מגיעה לגובה מסחרר של 4,346 מטרים מעל פני הים.
בנוסף, יש כאן 70 פסגות המתנשאות מעל ל- 3650 מטרים, קרחונים, מפלים, אגמים, יערות, כרי דשא אלפינים ושלל בעלי חיים שמציגים את רכס הרוקיז' בצורה המרשימה ביותר.
מכאן גם מתחיל זרימתו מערבה של נהר הקולורדו האדיר שמתחפר לו עד שנשפך לאוקיאנוס השקט ויוצר את אחד מפלאי העולם, הגרנד קניון.
הדרך הארוכה מהפארק הלאומי גרנד טיטון אל הפארק עברה דרך העיר הגדולה במדינת יוטה המורמונית- סולט לייק סיטי, והמישורים הרחבים של מדינת ויומינג שמזכירים לך שהינך נמצא עמוק במערב הפרוע אל צפונה של מדינת קולורדו, שכמו שמה, היא צבעונית בהחלט.
הישר מפרברי המטרופולין של דנבר אל העיירה אסטס פארק (Estes Park), עיירה תיירותית הצמודה לפארק הלאומי ומספקת את כל השירותים הנחוצים, לינה מזון וקניות, וכל זה במרחק קצר משערי הפארק.
כהרגלי בקודש, נפתח ביקורי בפארק במרכז המבקרים. אך כאן, מרכז המבקרים Beaver Meadows עצמו הוא אטרקציה תיירותית. אנדרטה לאומית שנבנתה על ידי הארכיטקט הנודע, פרנק לויד, שתכנן בין היתר את מוזיאון גוגנהיים המפורסם בניו יורק.
התמקמות באתר הקמפינג מורין פארק Moraine Park שבחלקו המזרחי של הפארק, ארוחת ערב מהירה והעייפות מכריעה אותי לאחר נהיגה רצופה של עשר שעות.
הבוקר מפציע על הרי הרוקיז' והקור העז הופך את מלאכת ההשכמה למאתגרת במיוחד, אך ההרים מחכים לי ואני יוצא לנסיעה בכביש החוצה את הפארק ועולה אל פסגות ההרים, כביש מספר 34US.
זהו הכביש הסלול הגבוה ביותר בארצות הברית וכל עיקול בכביש שאורכו 77 קילומטרים מספק נופים מלאי השראה.
את הדרך מערבה אני עושה ב- Old Fall River Rd. דרך חד סיטרית צרה ולא סלולה שמתפתלת במצוקים שלאורך Fall River וחולפת על פני מפלים ונופים מדהימים של פסגות ההרים המושלגות והנהר.
באחד מעיקולי הדרך עצרתי לטיפוס על נקודת מרמוט Marmot Point ממנה נשקף נוף מרהיב של ההרים, האגמים ומרכז המבקרים אלפיין, Alpine Vistor Center.
דרך עפר זו מסתיימת במרכז המבקרים עם הנופים המדהימים ואוויר ההרים הצלול ומתחברת חזרה אל כביש מספר 34 שממשיך מערבה.
חלקו המערבי של הפארק שונה מחלקו המזרחי. ענני הגשם המגיעים ממערב ומתקשים לחצות את פסגות ההרים מורידים כאן משקעים רבים ולכן הכל פה ירוק. החלק המזרחי של הפארק אכן שחון יותר, אך אל תטעו לחשוב שמדובר במדבר, הנופים בצד המזרחי סחוף הרוחות ירוקים גם כן, ויש כאן גם קרחונים, מה שאין בצד המערבי.
בחלקו המערבי של הפארק גם מתחיל זרימתו של נהר הקולורדו (Colorado River). פה הוא עוד נהר צנוע ושליו יחסית, מכאן קשה לדמיין איך נתיב המים הזה חצב מטה יותר מאלף קילומטרים באדמה הסלעית של מדבריות אריזונה.
הדרך ממשיכה ומתפתלת בין נקודות תצפית מעניינות, אגמים ויערות עד מרכז המבקרים המערבי של הפארק Kawuneeche Vistor Center.
חוזרים מזרחה, הפעם על כביש 34 בלבד כשבדרך חוצים את מעבר מילנר Milner Pass וקו פרשת המים היבשתית בגובה של 3,279 מטרים מעל פני הים.
בהמשך הדרך התמקמה קבוצה של כבשי ביגהורן Bighorn Sheep, הם חסמו את הכביש וסיפקו לקהל המבקרים הנרגש מבט מקרוב אל בעלי החיים המרשימים שבדרך כלל נחבאים אל הכלים.
השמש מתחילה לשקוע ואני חוזר אל אתר הקמפינג.
יום חדש ואני משכים קום ויוצא אל אזור Bear Lake למסלול בן 14.5 הקילומטרים אל בריכת השמיים Sky Pond. המסלול, שעובר בין יערות, מפלים ואגמים צלולים מטפס אט אט גבוה אל פסגות ההרים ואל מקווי המים הכחולים שנחים בין המצוקים התלולים.
ההגעה אל בריכת השמיים עצמה דורשת טיפוס על מצוק בן מספר מטרים, לא לבעלי פחד גבהים.
מהפסגות ניתן היה להבחין בענני סערה המתקרבים ממזרח ולכן הוחלט להתחיל בירידה חזרה, אסור בתכלית האיסור לשהות בגובה בעת סופת ברקים וסופות כאלה מגיעות בדרך כלל כל אחר צהריים.
את שעות הערב ביליתי בעיירה הסמוכה הנהדרת אסטס שמאפשרת לטעום מהטבע המדהים של האזור מבלי לוותר על מנעמי הציוויליזציה.
למחרת, התוכנית לטפס אל פסגות לונג (Long Peak) לתצפית על הקרחונים נתקלה בקשיים.
מזג אוויר סוער מלווה ברוחות וסופות רעמים הבהירו מעל לכל ספק שהטיול היומי מתבטל.
כחלופה נסעתי אל עיירת הסטודנטים והיאפים בולדר Boulder.
מוקדי העניין כאן הם מדרחוב פרל Pearl St Mall עמוס החנויות והמסעדות וגבעת האוניברסיטה שבה ניתן להרגיש מהי עיר אוניברסיטאית אמיתית.
בולדר היא אולי העיר המפורסמת ביותר במדינת קולורדו ואבן שואבת לתיירים שמעוניינים מחד גיסא לבלות בעיר יפה ותוססת ומאידך גיסא לסייר בטבע המדהים הנמצא במרחק נסיעה קצר.
למחרת, לרגל השבת המתקרבת, נסעתי אל דנבר בירת קולורדו שם התארחתי בקהילה היהודית המקסימה של העיר.
דנבר - Denver
העיר בגובה מייל (לציון גובהה של העיר- 1600 מטרים מעל פני הים) היא בירתה של מדינת קולורדו והמטרופולין הגדול ביותר ברדיוס של מאות קילומטרים לכל כיוון.
היא נחה לה מתחת לרכס ההרים האדיר שממערב שפסגותיו המושלגות מציצות מכל קרן רחוב.
חצי מאוכלוסיית קולורדו כולה חיים בעיר זו שהיא מרכז ארצי כלל אמריקאי של חברות משלוחים וחברות כרייה, אחת מהם היא נובל אנרג'י מיודענו.
מרכז העיר הקטן יחסית מצטיין באתרים מעניינים כגון רחוב 16 (16th Street Mall) המסחרי, בניין הקפיטול של מדינת קולורדו, פארקים יפים כמו הפארק העירוני ומספר מוזיאונים מעניינים כמו מוזיאון ומרכז מורשת השחורים במערב Black American West Museum & Heritage Center שמספר את סיפור חלקם של האפרו-אמריקאים בפיתוח הספר האמריקאי בסוף המאה ה-19.
הביקור בעיר היה קצר. בכל זאת, דנבר היא אינה יעד תיירותי מהמעלה הראשונה, ובמהרה עליתי על הכביש דרומה אל הפארק הלאומי מסה ורדה.
שחר כהן- יעוץ, הכוונה ובניית מסלולים בהתאמה אישית.
