יום 7 29.9
בבוקר יצאתי לנסיעה לאורך חופי חצי האי (749) ורציתי לנסוע על כביש 711 שלאורכו יש נקודות צפיה בכלבי ים ועופות ים אך הכביש היה בוצי ולא רציתי להסתכן ולכן עשיתי רק חלק קטן ממנו ועברתי לאורך כביש 61/68 המטייל עם קו החוף של הפיורדים המערביים צמוד לים ללא גדרות,
נסיעה קצת ארוכה עד לעיירה Isarfjorore שבנויה על חצי אי באמצע הפיורד. גם כאן יצאתי בלילה לחפש את הזוהר אך שוב ללא הצלחה.
יום 8 30.9
היום יום כיפור. הלכתי בעיר לראות את נמל הדייגים ואת המחסום שהוקם כדי למנוע הצפות . העיר היא מרכז הדייג של האזור ולכאן אוספים את הדגים ומעבירים אותם במכולות אל מעבר לים.
יום 9 1.10
יצאתי בבוקר על כביש 60 לחלק המערבי של הפיורדים המערביים. היעד היה מפל Dynjrdi עם מסלול הליכה קצר לאורך המפלים .
אחר כך על כביש 63 וממנו ירדתי לכביש 612 המוביל ( בדרך עפר) לנקודה המערבית ביותר של איסלנד ושל אירופה בכלל, Latrabjarg. הדרך לקחה כשעה לכוון. בדרך חזרה נסעתי על כביש 614 המוביל ל Raudisandur , חוף עם חול אדום ( בניגוד לחול השחור שבכל האי) הדרך כמובן לא סלולה, צרה עם שיפועים חדים וללא גדרות.
המשכתי על 62 דרומה עד לBrjanscaskur, נקודת עגינה של המעבורת החוצה את המפרץ. בערב הקודם ישבתי באכסניה וחישבתי עם מישהו את זמן הנסיעה. לפי גוגל הנסיעה עד למעגן היתה אמורה לקחת כשעתיים וחצי, ולי לקח בפועל 7 שעות . מכאן כדי להקיף את המרץ לפי גוגל היה אמור לקחת עוד 4 שעות. למזלי הספקתי להגיע לפני המעבורת היחידה שחוצה את המפרץ וגם לה לקח שלוש שעות. קו המעבורת פעיל רק בחודשי הקיץ ומ 1.10 יש רק שייט אחד לכל כוון. בסוף השייט הגענו ל Stykkisholm ללינה בהכלאה של צימר ואכסניה. קטן וחמוד.
יום 10 2.10
היום התמקדתי באתרי חצי האי Snafell הכוללים מספר הרי געש, קרחון גדול וחופים יפים. נסעתי על כביש 54 ועל כביש 574 המתפצל ממנות, שניהם נמשכים לאורך חופי האי. בחלק מהמפרצים היו עופות ים ששוטטו על אזור השפל של הים.
התחנה הראשונה היתה מפל Kirkjuuarfell שמאחוריו נמצא ההר היפה באיסלנד שהיה מכוסה לגמרי בערפל. לאחר מכן עצרתי במספר עיירות דייגים, די דומות אחת לשניה. בכולן נמל עם סירות ואניות בגדלים שונים ובתחנות הדלק שבהן יש הרבה ציוד דייג. עליתי להר געש קטן בשם holakolaa ( היו עליו המלצות אבל הוא לא משהו מיוחד) לאחר מכן נכנסתי לביקור במערת לבה הנמצאת מתחת להר הגעש שאליה יורדים במדרגות מפותלות. לפני הכניסה למערה קיבלנו קסדות ופנסים וירדנו עם מדריך. ההליכה במערה לקחה כארבעים וחמש דקות ולפני החזרה עמדנו בחשיכה מוחלטת . במערה אין הד והקולות נבלעים בחללים שבין האבנים. המערה נוצרה מזרם לבה באחת ההתפרצויות של ההר והקירות נבנו בזמן קירור הלבה. לדברי המדריך זה היה תהליך של הרבה שנים. בסיום הסיור המשכתי לכפר Helnar עם חוף מקסים.
בהמשך הדרך על כביש 54 עצרתי באתר מיוחד שבו יש ברז שמוציא מי סודה. יש לידו קופה לתשלום סמלי.
פספסתי פניה לאחד מהרי הגעש שהומלצו וכבר התחיל להיות מאוחר בשביל לחזור ולהגיע להר והשארתי את הביקור למחר בבוקר.
