לונדון
נחתנו בערב חמישי בלונדון. את הטיול התחלנו למחרת יום שישי באנדרטת ויקטוריה מול ארמון בקינגהאם. כבר בתשע וחצי בבוקר יש קהל רב המחכה לטקס חילופי המשמר באחת עשרה וחצי.
אנחנו בחרנו לעזוב את המקום ולחזור מאוחר יותר. ממש סמוך לשם טיילנו בפארק סנט ג'יימס. הפארק יפיפה, במרכזו אגם עם ברבורים, ברווזים ואווזים שממש מצליחים לעוף. סנאים שבאים לאכול ממש מכף היד. קשה להאמין שמרכז העיר ממש כאן. בלונדון זרועים איים של פארקים ממש באמצע העיר הסואנת שכדאי לנצלם להפוגה ומנוחה קלה.
בקצה הפארק נכנסנו למוזיאון חדרי המלחמה של צ'רצ'יל. מאוד מעניין להסתובב במקום בו קרו המהלכים החשובים למלחמה, לראות את החדרים ואת המיגון. מומלץ לקחת מדריך קולי (בעברית) מה שהופך את הכל לחוויה כי יש עדויות חיות וגם נאומים של צרציל בקולו האמיתי. שווה!
חזרנו משם שוב דרך הפארק לארמון בקינגהאם וראינו בקושי את חילופי המשמר דרך חומת האנשים העצומה. מקום זה מושך המוני תיירים. נחמד אבל לא יותר, לדעתי.
משם צעדנו לכנסית וינסמיניסטר. התור הארוך בכניסה ייאש אותנו והחלטנו לוותר. ממש מול הכניסה יש כיכר עם פסלי אישים חשובים שחלקם היכרנו וחלקם לא ופסלו של צרציל מתנוסס גבוה מעל. הספקנו לראות נגן של חמת חלילים ממש מול הכנסיה.
פגשנו חברים שמאוד רצו לאכול במסעדה יפנית ולקחנו משם את הטיוב- הרכבת התחתית של לונדון. השתמשנו באויסטר- כרטיס שיש להטעין בכסף. זה נעשה ע"י מכונות אוטומטיות המסוגלות לציין כמה כסף נותר על הכרטיס ויש אפשרות הטענה במזומן או אשראי. את הכרטיס מניחים על צג בכניסה לרכבת, כך שהפתח נפתח וניתן להגיע לרציפים. הרכבת בגדול מאוד נוחה, נקיה ומסודרת אבל מאחר והכל מאוד מרכזי רוב הזמן טיילנו ברגל. הססגוניות ברחובות שווה כל רגע.
אכלנו במסעדה יפנית טבעונית ITADAKI ZEN ברחוב 139 kings cross . היה טעים, מענין ולא יקר.
משם לקחנו את הטיוב לכוון רייג'נטס פארק. קיבלנו המלצה לטייל לאורך התעלה לכוון קמדן וכך עשינו. מאוד יפה ללכת ולראות את הבתים לאורך התעלה וגם את שינוע הסירות. יש לפתוח סכר כדי להשוות את גובה המים ולהמשיך בנסיעה. מעניין! שכונת קמדן והשוק צבעוניים ומענינים לדעתי יותר מכל מוזיאון אומנות. בכניסה יש שוק אוכל שאפשר למצוא בו הכל. הריחות העולים מהדוכנים מעוררים תיאבון והרוכלים מחלקים טעימות בתקווה שתאכל אצלם. אפשר לבחור משהו לדרך לפני שנכנסים לסמטאות השוק. מה יש שם? ביגוד מכל הסוגים, כובעים, חפצי אומנות, תמונות מיוחדות ותלת מימד, בוטיק תה, נעליים, תחפושות ועוד ועוד. ישבנו בחמש אחה"צ לתה מסורתי אנגלי בבית קפה MISS POPPY CAKES ממש ביציאה מהשוק. קיבלנו קנקן פורצלן עם כוסות ממש כמו במסיבת התה של עליסה בארץ הפלאות. ביציאה מהשוק גם הרחוב צבעוני ומעניין וכולל פסלים מענינים על הבתים ממש, נעליים, סקייטבורד. מעניין ברחובות
משם לקחנו את הרכבת לאיזור קובנט גארדן שבסמוך לו היה תיאטרון נובלו שם ראינו את מאמאמיה. עוד הספקנו להיות נוכחים וגם משתתפים במופע רחוב שמשך אליו הרבה קהל. התיאטרון מעוצב בכבדות וקיטש אנגלי עם מרפסות מוזהבות ושטיחים פרחוניים. חוויה מיוחדת. המחזה נפלא וקליל , מחליף תפאורה ותלבושות ללא הרף ושירי העבר הנוסטלגיים רק עשו לי טוב.
ביום למחרת התחלנו בכיכר פיקדילי הססגונית דרך כיכר טרפלגר (הכיכרות הם אי של חיים בתוך העיר הסואנת) לכוון רחוב דאואינג 10. חוץ מהתקהלות קלה זה לא מעניין במיוחד. עברנו דרך בית הפרלמנט – מבנה מרשים ביותר שבסמוך לו הביג בן המפורסם וירדנו לרציף לשיט לכוון גריניץ. את השיט ניתן לעשות רק בכוון אחד ולקחת רכבת חזרה. השיט על תמזה מומלץ. אנחנו תפסנו יום קריר במיוחד. מי שיושב על הסיפון צריך להצטייד במשהו חם. יש מדריך שמסביר על האתרים שחולפים על פנינו בדרך. אני לא ממש הבנתי את האנגלית שלו בגלל המבטא, אבל חווית השיט הייתה טובה ונעימה.
איזור גריניץ שוקק חיים, ברחבת הכניסה היה בית ספר לריקוד שהדגים ריקודים שונים באווירה חגיגית יש שם חנויות ובתי קפה ושוק עם חפצי אומנות שונים ומעל הכל מתנוססת ספינה ששימשה לסחר בתה וניתן לבקר בה. אנחנו ויתרנו. עלינו למעלה במעלה הפארק היפה לכוון המוזיאון וקו האפס.כמובן שהצטלמנו עם כל רגל בעבר האחר של הקו ושוטטנו מעט במוזיאון. חזרנו בשיט לכוון העיר ושוטטנו ברחובות הקניות המסורתיים, נכנסנו לבתי כולבו והתרשמנו מהתפאורה המושקעת למוצרים. לא ויתרנו על המליס- חנות הצעצועים המפורסמת בת חמשת הקומות ומשם זרמנו לכוון ציינה טאון. הערב ירד והכל היה מואר בפנסים אדומים. מדהים איך נכנסים דרך שער אחד ופתאום הכל משתנה- הכיתוב והחנויות הצבעוניות, המוצרים, ממש עולם אחר בן שני רחובות.
שוטטנו ברובע הסוהו המתעורר לחיים בערב. האנשים ברחוב מרתקים בצבעוניותם. מאנשי עסקים מחויטים עד היפים ופאנקיסטים, צבועי שיער, עם תלבושות שאצלינו רואים רק בפורים. נהגי לימוזינות מול נהגי ריקשות- אופניים תלת גלגליים עם מושב זוגי מאחור. ישבנו בבית קפה מול החלון ופשוט נהנינו. לסיום היום היינו במופע ג'אז במועדון רוני גיימס. יופי של מופע המלווה בשתיה ואוכל- לא זול , אבל מומלץ!
יש לציין שאסור להכנס ללונדון עם רכב. העיר פקוקה בכל שעות היום והלילה.שלא לדבר על חניה.הנהיגה כמובן בצד שמאל והנהיגה למי שאינו מורגל בכך אינה פשוטה כלל. רוב הזמן היה נדמה לי שכולם נוסעים בכוון ההפוך ( מה שנכון כמובן)
למחרת השמש הפציעה ונסענו ברכב עם חברים לברייטון- עיירת חוף נחמדה. טיילנו לאורך החוף והגענו לארמון מקסים ושונה במראיהו החיצוני מכל מה שראינו עד כה (Royal pavilion) נכנסנו פנימה עם מדריכים קוליים. המראות יוצאי דופן והסיפור על האיש המושחת הזה תוך סיור בחדרים המפוארים השאירו אותנו פעורי פה. די לעבור בחדר האוכל והמטבח כדי להבין את הנהנתנות הפורצת גבולות. יצאנו משם אל רחבת דשא שמקומיים ותיירים מילאו אותה בגלל השמש היפה והקשבנו לקונצרט באוויר הפתוח שבדיוק היה מנוגן ברחבה. כשהבטן החלה להשמיע סימני רעב ישבנו במסעדת דים סאם ברחוב ונהנינו מארוחה יוצאת דופן. סיירנו עוד מעט ברחובות ועל המזח, כסאות פזורים שם להנאת הקהל וגם אנחנו ישבנו ונהנינו מהשחפים הצורחים ללא הרף מכל לראשינו מול הים.
את היום האחרון בילינו שוב ברחובות לונדון. הגענו לארמון המצודה. יש סיורים מודרכים מומלץ להצטרף לאחד מהם. הסיור מועבר בצורה דרמטית ומשעשעת ע"י פורשי צבא בתלבושת משונה. מעניין לראות את תכשיטי הכתר, את מאגר הנשק, לטייל סביב החומות ולראות את חיילי המשמר והפעם מקרוב. הסיפורים וההיסטוריה של המקום השמור ביותר בלונדון מעניין מאוד ושווה ביקור. יצאנו משם לכוון גשר המצודה המרשים המשלים את התפאורה על התמזה, עברנו לגדה הנגדית ועברנו ליד אונית הבלפסט. כמעט ממש מולה יש פער בין שני בינינים סגור בגלריה, שם ישבנו לשתות קפה ולעשות אתנחתא קלה. משם הלכנו לכניסיית סנט פול. מבנה מרשים ששוה סיור, עלינו לגלרית הלחישות ויקירי גם טיפס עד למעלה לתצפית מרהיבה. המשכנו לסיור קצר במוזיאון טייט מודרן ומשם חזרנו שוב לקובנט גארדן. אכלנו במסעדה הודית מצוינת סיטאר (sitar) רחוב 149 Strand וחזרנו לשוק הקטן שלא הספקנו להיות בו. יש בית תה נחמד ובעיקר בתי קפה.
מילת סיום על האוכל בלונדון. אוכל אנגלי תראו בעיקר ביום ראשון, מפורסם כרוסט של יום א בכל המסעדות, אבל יש מגוון מהכל. הישיבה במסעדות יקרה והמנות ברוב המסעדות נעות בין 10-17 לירות סטרלינג (60-100 ש"ח) ולעיתים יותר. מנה ראשונה ושתייה מייקרת את המצב. אבל יש רשתות בתי קפה מצוינות costa , pret ,itsu וכמובן סטארבקס שתוכלו ל"תדלק" בעזרתן כריכים, סלטים וסושי מצוינים, טריים ולא יקרים. ההיצע מפתיע גם לצמחונים, טבעונים ורגישים לגלוטן ולכל דבר אחר. אחת ההפתעות הייתה שכשביקשנו כריך טבעוני קיבלנו ספר שלם שמתחיל ב- אני רגיש ל... גלוטן, ביצים, חלב, סלרי, חרדל ועוד ועוד ולכל רגישות מה מתאים לי לאכול כאן. מודעות גבוהה! כמו כן מודעות לסניטציה וניקיון. יש תו על חלון המסעדה איזה תו ניקיון (ציון) הוענק לה. מפורסם גם ברשת.
לסיכום- לונדון יפה, תוססת ומרתקת. סעו ותיהנו!
