שבת,כמעט כל שבת.סביב שבע וחצי בבוקר.חוף פלמחים,הנמתח דרומית לחוף ראשון לציון, כחצי שעת רכיבה מערבה לעיר.מתמלא ברוכבי אופניים מכל האזור.הרוכבים מגיעים באופניי כביש ובאופניי הרים, מאשדוד,רחובות ,נס ציונה,בת ים,חולון ואפילו חבורת רוכבים מעולה מאשקלון.המרחק מכביש ארבע עד החוף פחות מחמישה עשר ק"מ.והרוכבים המגיעים לקיוסק העץ הקטן,הממוקם משמאל לשער הכניסה.מתיישבים סביב שולחנות הפיקניק,שולפים מהתרמילים ומשילדות האופניים את בקבוקי המיים.ואחוות הרוכבים נירקמת ממש לעיניכם.חלק מוציאים תרמוסי קפה או תה מתוק ודבריי מאפה,חלק מוציאים מהתרמיל גזיות קטנות וחולטים קפה שחור.וכמובן מנשנשים גם מפירות העונה...מדברים על טיולי אופניים,על חידושים בענף ושאר הנושאים על סדר היום,פה ושם גם כמה מלים על פוליטיקה ומצב כלכלי.אבל ברגוע.ולימיננו ולשמאלינו החוף הוותיק, שאייך שהוא מצליח לשמור עדיין על חלק מהמראה הפראי שלו.אנחנו נעמדים, נשענים על מעקה העץ והעיניים נישאות רחוק מערבה,מבטינו מלטפים את גליי הים עד אופק והים,שהוא רק של החוף שלנו נראה כחול יותר מתמיד.השמש אט אט מתחממת.יותר ויותר מתרחצים מגיעים ופורשים אוהליהם על החול הלבן.אנחנו מפנימים כמה שיותר את היופי.השקט והשלווה סביב...ואפ על אוכף האופניים, רוכבים חזרה ...כל אחד למקום מגוריו...היו אלה מספר משפטים על כלום,או בעצם על מה שבשבילו כדאי לעבור את השבוע השיגרתי, כל אחד מאיתנו במעורתו הפרטית..להתראות בשבת הבאה ....
חוף פלמחים עדיין פנינה אמיתית.לרוכבי אופניים.
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
