מטבע ועלויות בהימאליה ”פינוקים לפוסט-תרמילאים“

פינוקים לפוסט-תרמילאים בארואנד אנאפורנה – כאשר הזמן מוגבל וכרטיס הטיסה חזרה קבוע, יש הרבה מקום לפינוק בטרק. כמה טיפים לאלו שסיימו את תרמילאותם:
- אין שום צורך להגיע לפוקרה, רק בשביל לחזור למחרת לבסיסהר. אז למה ימליצו לכם כן להגיע לפוקרה בהתחלה? כי בפוקרה ניתן, כך אומרת השמועה, לקנות ציוד בזול. לא תמיד החסכון של כמה רופיות שווה את הטרחה והעיכוב.
- מחיר פורטר הוא 550 רופיות. זה כולל ביטוח ועמלה. הפורטר רואה מזה 400 רופיות. צ`פרו אותו בסוף! בכל זאת הוא סחב את התיק שבועיים על הגב, כשאתם נהנתם.
- ניתן לקנות ה-כ-ל בכל שלב בטיול. כן, זה יותר יקר מקטמנדו. אבל בסופו של דבר, אם בא לכם חטיף בסוף היום, אז פנקו עצמכם ב - 5 ¤. כך גם אם נתקעתם בלי משהו. אין שום צורך להסחב עם דברים מהארץ.
- ניתן למלא מים בתחנות מיוחדות לכך. הם ממוקמות במרבית הכפרים העיקריים, לאורך המסלול. קצת יותר יקר (אבל חוסכים את עלות כדורי הטיהור), ואין צורך בהתעסקות עם הכדורים. המחיר עולה עם ההר, אבל ממוצע של 45 רופיות לליטר (2.5 ¤). לפחות על פי טענתם, הכסף הולך לשימור.
- בסוף העונה ניתן לישון בחינם, בתמורה לכך, שתאכלו במקום בו אתם ישנים. זה לפעמים נכון, אבל בסופו של דבר חדר עולה 5 עד 10 ¤ ללילה. פרופורציות. לא שווה לריב ולא שווה להיות עצבניים בסוף היום. לפעמים עדיף לשלם וזהו.
- באותו עניין, ההתעסקות הממושכת עם התיירים הביאה לכך שהמקומיים מאוד קנאיים לגבי כך, שתאכלו במלון שלהם. אני נוכחתי בכמעט קטטה בין חבורת אנגלים לבעל המלון בו ישנו, כי הם אכלו ארוחת ערב במקום אחר. המחירים כמעט תמיד אותו הדבר. בכל ימי הטרק, לא נתקלתי באוכל יקר במידה משמעותית ממקום אחר.