נהיגה וחניה במלטה ”הנהיגה במלטה - תובנות“

בפוסט הזה רציתי לחלוק כמה תובנות אחרי שבוע נהיגה במלטה. גילוי נאות: אני נהג “מצוי” עם כ-20 שנות נסיון בנהיגה, לפני מלטה מעולם לא נהגתי בצד שמאל. לנהיגה במלטה בחרתי רכב עם גיר אוטומטי.

ראשית כל, היתרונות בהשכרת רכב במלטה הם א) חסכון בזמן, ב) נוחות וגמישות. מלטה מרושתת בקווי אוטובוס זולים וזמינים יחסית. מי שמעוניין לבקר באטרקציות העיקריות, יכול להגיע לכולן ומכל מקום באוטובוס אחד או שניים במחיר די זול (יורו בודדים) . לעומת זאת, הנהיגה ברכב עשויה לחסוך כ-40% מזמן הנסיעה לעומת האוטובוס.

מהירות הנסיעה במלטה היא 60 קמ”ש ברוב הכבישים המרכזיים. הוייז לעיתים מפנה לדרכים ממש משובשות, שם המהירות יכולה להיות גם 20-40 קמ”ש. מכמונות מהירות משולטות כמו אצלנו, ואין הרבה. כולן מופיעות בוייז. החנייה זמינה וכשהיא בתשלום, היא ממש לא יקרה. חובה לחנות במדויק “בתוך המלבן” של מקום החנייה, אחרת מקבלים קנס. עוד דבר, אסור להחליף נתיבים בתוך מנהרות (אלא אם החלטתם לנהוג כמו המלטזים ולחצות פס לבן)

הנהגים המלטזים אמנם סבלניים, מכבדים רמזורים ומעברי חציה, אבל אין לצפות מהם למחוות רצון טוב. תמרור “עצור” מבחינתם לא קיים - התעלמות מוחלטת. יש גם עקיפות על פס לבן, גם מול מכוניות מתקרבות. נוכחות המשטרה בכבישים היא מינימלית. הנוכחות הניכרת של התיירם בכבישים היא הגורם העיקרי לנהיגה רגועה לרוב.

הקושי בהתחלה בנהיגה בצד שמאל הוא לאמוד מרחק מצד שמאל: לשוליים ולרכבים שמאחור. אחרי יום-יומיים מתרגלים.

לגבי הוייז: התוכנה לא מבדילה בין כביש סביר למשובש. עדיף לפספס פניה לכביש רעוע - ברוב המקרים מדובר בדקות בודדות של נסיעה.

שיהיה לכם טיול מהנה!