תקשורת ואינטרנט בהודו ”שימוש בכרטיס סים הודי“

אני קניתי סים של חברת Airtel. ראיתי שמוכרים אותו יותר בצפון הודו מבדרום, אבל זה לא משפיע על השימוש. יש עוד חברות רבות וההבדלים מינוריים. אפשר לקנות ישר בשדה התעופה או בחנויות ומכולות ברחבי הודו. קיבלתי המלצה לקנות את הסים בחנות החברה ב-Connaught Place, שזה מרכז העסקים של דלהי. אני התעצלתי וקניתי בסתם חנות במיין באזר ואולי זה שיחק לרעתי. הכרטיס הוא פריפייד, משולם מראש, כאשר אפשר להטעין אותו במספר דקות שיחה כרצונך, כאשר כמה שיותר יותר משתלם. ישנו מס מיידי בהטענת שיחות, כך שמשלמים יותר ממה שמקבלים. צריך לברר בכל חנות כמה משלמים בשביל מספר מסוים של דקות וכאשר תטעינו את הכרטיס בהמשך אתם תראו שיש הבדלים. אפשר להטעין שיחות בחנויות החברה שנמצאות בכל עיר גדולה או בקיוסקים בכל חור בהודו. כאשר קונים את הכרטיס כדאי לקנות כרטיס שאין בו roaming בכל הודו. זה אומר שכרטיס עם רומינג הוא כרטיס בו משלמים על שיחות נכנסות. בדרL כלל, בעיר בה נקנה הכרטיס לא משלמים על רומינג, אבל בכל שאר הודו כן משלמים. לכן שווה להשקיע בכרטיס ללא רומינג, אם זה אפשרי.

בקניית הכרטיס תדרשו למלא טופס ולהוסיף תמונת פספורט וצילום דרכון. תביאו תמונה וצילום מהבית. אם קונים במקום לא אמין יש סכנה ידועה שלא ישלחו לכם את הטופס והכרטיס לא יעבוד. היה מקום שבו הטענתי את הכרטיס ובמקום להטעין בדקות שיחה, הטעינו בזמן גלישה. לכן היו ברורים בדרישה להטענת דקות שיחה. בכללי, סים הודי עוזר בעיקר לתקשר עם מקומיים, אבל בעידן הסמארטפון עדיף כבר לדבר עם הבית דרך סקייפ. כמעט בכל מקום יש ווי פיי, בין אם בתשלום ובין אם בחינם. אם אתם נוסעים וחוזרים להודו, תדאגו שהסים יהיה לפחות קצת מוטען, שלא ייחסם.