מצודת פראג ”שווה ביקור רק אם יש יום מיותר“

הפעם הראשונה שהיינו בפראג לא נכנסנו למצודה, טיילנו בסביבה שלה יותר. הגענו לשם בהליכה ועליה של כל המדרגות- סיוט. לא שזה בלתי אפשרי, אבל אם המלון שלכם נמצא באזור קניון פלדיום כמו ששלנו היה, אז יש הליכה לא קצרה להגיע עד המדרגות בכלל. וצריך לקחת החשבון שיש הרבה הליכה בתוך המתחם של המצודה, אז לא לכולם זה מתאים.

הפעם החלטנו לנסוע לשם ולהכנס למצודה.

הנסיעה לשם ממש פשוטה ועולה גרושים בתחבורה ציבורית. תוך 15 דקות מגיעים לכניסה הראשית בלי הכאב ראש של המדרגות- כבר מתחילים את החוויה בהרגשה פחות כואבת.

אנחנו נסענו במרץ והיה תור של בדיוק 5 דקות בכניסה למתחם. בדיקה בטחונית פשוטה וזהו.

לטעמנו, מדובר בחצי יום מיותר. ז”א, זה לא שאין מה לראות שם, כמובן שהטירה עצמה מרשימה מאוד, היא ענקית ויש עוד כל מיני כנסיות מעניינות לצד הטירה, והרחובות הקטנים והגנים של המצודה.אבל שום דבר מזה לא היה ממש שווה את החצי יום שם.

אם ראיתם מספיק כנסיות מרשימות בחיים, אין פה שום דבר עד כדי כך עוצר נשימה, הכול הרגיש יפה אבל לא מדהים. אם למשל הטירה הזו והאטרקציות סביבה היו פזורות בעיר והכניסה אליהם הייתה בחינם כמו שהיא ברוב הכנסיות גם ככה, אז בוודאי שווה להכנס ולהעיף מבט. אבל לנסוע במיוחד בשביל זה ולבזבז שם חצי יום (אין מצב לעשות את זה בפחות זמן, בגלל התורים הארוכים לטירה ולפעמים בכניסה למתחם) לא שווה את זה בעייני.

רחוב האלכימאים היה הדבר היחיד שהיה מיוחד, שונה ומעניין.

הטירה נראית הכי מרשימה מרחוק ולטעמנו הסיבה היחידה להכנס פנימה היא הנוף (אם מוותרים על גבעת פטרין. כי משניהם יש את אותו הנוף בדיוק) ורחוב האלכימאים.