מסלול עד שבוע בבנגקוק ”מסלול בין אטרקציות בבנגקוק“

תכננו את הטיול כך שבתחילתו נהיה באיזור המקדשים וארמון המלך, קרי ממלכת התיירים הקאו-סאן וסביבתו. האמת היא, אנחנו מאוד אהבנו את האווירה התוססת במקום. לכאן מתקבצים רוב התיירים המעערביים, ויש כאן הכל. מסעדות, סוכניות, שוק, אינטרנט, כביסה – הכל זמין, נוח וזול. החלטנו לצעוד למחרת בואנו לארמון המלך ברגל, על פי הסבר שהיה לנו. שאלנו גם בגסט האוס האם זה קרוב ואמרו לנו שבהחלט מדובר בהליכה לא ארוכה בין 10-15 דקות, ואפילו ציירו לנו במפה את הדרך, מה שלא מנע מאיתנו להסתבך בסמטאות העקלקלות (ואין לנו בעיה באוריינטציה, אבל בנקגוק לפני שתופסים את הפרנציפ מאוד מאוד קשה להתמצאות). בכל מקרה, כפי שכתוב בכל מקום, אנשים רואים שאתה תייר ועוצרים אותך לספר לך שהאתר שאתה בדיוק בדרכך אליו סגור מטעמים שונים. הטרנד החדש הוא ``אני מורה כאן בבית הספר הקרוב, יש היום חג, אבל אני יכול לקחת אותך למקום אחר שפתוח, הנה יש לי כאן טוק טוק)... כמובן שכל המקומות היו פתוחים ולא היתה שום בעיה.

התחלנו בארמון המלך וואט פרה קוו, הכרטיס עולה 250 באט והוא כולל גם מוזיאון גלימות שנמצא לפני הכניסה לארמון עצמו, מימין. אנחנו פספסנו את זה ואחר כך רק התברר לנו. גם כאן, בכניסה יש המון מדריכי טיולים שישמחו לערוך לכם סיור תמורת משהו כמו 500 באט (מחיר פתיחה, יכול להיות שנתון למו``מ). אנחנו הצטערנו שלא לקחנו הסברים, כי אין שום הסבר בפנים והארמון גדול ואתה רואה את כל היופי אבל לא מבין כלום.

ואט פו – נמצא במרחק הליכה מארמון המלך, שוב תוך התעלמות מכל המורים ונהגי הטוק טוק. כאן נמצא הבודהה השוכב – מאוד מאוד יפה לראות.

ואט ארון – להגיע לכאן צריך לקחת סירה שחוצה את הנהר ועולה 3 באט. אנחנו מאוד אהבנו את המקדש הזה. הוא שונה מהמקדשים התאילנדיים שמאופיינים בססגוניות גובלת בקיטשיות (לטעמנו). המקדש הזה הוא שונה בצורתו ובעיטורים שבו. קראתי באחד הספרים שמדובר בסגנון בניה קבמודי, לא יודעת לומר כי לא הייתי בקמבודיה. בכל מקרה – מאוד ממליצה לבקר.

ואט טריאימיט – לטעמנו מיותר. אומנם נכון שמדובר בפסל הבודהה הכבד שעשוי כולו זהב, אבל ביננו, מישהו באמת יכול לעמוד על טיבם של ההבדלים בין הבודהה הצופה זהב לבין בודהה ``מזוייף`` (: והמקדש עצמו ממש ממש לא מעניין. מה שכן, המקדש אמור להיות באיזור ציי`נה טאון, ואם ממילא מתכוונים לבקר בה אז אפשר לשלב ביקור גם במקדש. אנחנו פשוט לא הצלחנו למצוא את צי``נה טאון. זה היה יומנו ה-2 בבנגקוק, אף אחד בסביבה לא דיבר אנגלית, וגם אלו שקצת כן אמרו לנו שסגור... אחרי שהסתובבנו סביב הזנב של עצמנו (כולל חיפושים במפות) ניסינו להגיע לתחנה של סירת הנהר – מה שהתברר כמשימה לא פחות קשה מאשר למצוא את צי``נה טאון...

מקדש השיש – נמצא במתחם דוסיט, ומאוד מאוד יפה. הבודהה שבו עשוי שיש והוא מונח על רקע של כחול ונראה מאוד מלכותי ושונה מהמקדשים האחרים שראינו בתאילנד.  

המקדש ההינדי הוא מקדש צבעוני ברחוב של שגרירות בורמה. מגיעם אליו באמצעות סקיי טריין קו הסילום תחנה אחת לפני המזח של הצ`או פרייה- Sursak. בתחנה יש מפה שבו מצויין המקדש ודרך ההגעה אליו. מאוד מעניין לראות את המקדש הזה.

בית גי`ם תומפסון – גם הוא מקום מאוד יפה. בכרטיס הכניסה כלול גם סיור מודרך בתוך הבית. נמצא בתחנת הסקיי טריין של המ.ב.ק.  National stadium

את כל האתרים שבקרבת תחנות הסקיי טריין תיכננו לימים שבהם נשהה בסוקומביט, מה שהתברר כהחלטה נכונה למדי. אומנם יותר נהנננו להיות בקאו סאן, אבל מבחינת נוחות ללא ספק השהייה על אחד מתחנות הסקיי טריין הופכת את החיים להרבה יותר קלים.