מסלול ארוך בקובה ”שלושה שבועות בקובה“

טיילנו שתי בחורות לאורך קובה המדהימה. המסלול שלנו היה הפוך לרוב המטיילים, אבל בכל זאת פגשנו לא מעט תיירים אחרים. נחתנו בסנטיאגו, ובילינו שם יום, הייתי מקדישה לה עוד חצי יום יום, עיירה מאוד חמודה וציורית. 

משם נסענו לברקואה, 5 שעות באוטובוס. היינו בבארקואה 3 ימים, והיה לנו גשם ברובם, ברקואה יחסית גשומה. מאוד יפה שם, אבל יש סיכוי לגשם, ואז לא ניתן לטפס להר וכ"ו. עדיין כיף לשהות בעיירה המקסימה. 

משם, 5 שעות באוטובוס לסנטיאגו חזרה וישירות אוטובוס לילה של 11 שעות לטרינידד (20 דקות הפסקה, קחו אוכל, או שאפשר לקנות כריך עם נקניק חזיר במסעדה הצמודה לתחנת אוטובוס). היה קפוא באוטובוס, ומתיש. האוטובוסים חדשים ונוחים יחסית, אבל הדרך קצת קופצנית. בילינו 4 ימים מהנים בטרינידד המקסימה (מעט מתוירת יחסית לשאר, אבל עדיין מהנה ונעימה). 

משם נסענו לסינפואגוס ליום אחד (נסיעה לא ארוכה, שעתיים שלוש). עיר יותר מפותחת מעט. אין הרבה מה לעשות בה, אבל אפשר להעביר יום לראות קצת קובה שונה, יותר עירונית, אבל לא הוואנה. 

למחרת נסענו לויניאלס, דרך הוואנה, לא היה אוטובוס ישיר. בויניאליס המקסימה היינו 5 וחצי ימים, כולל יומיים במריה לה גורדה (חוף במרחק של שלוש שעות).

משם להוואנה חזרה, לשלושה וחצי ימים מרתקים של עיר שוקקת, חיה, עשירה ומרתקת. 

טיפים כלליים מעבר למה שכבר יש באתר: * יש כיום חברה נוספת מלבד הויאזול שמספקת נסיעות לכל מיני יעדים. המיזוג בה פחות קר, והיא מעלה גם קובנים בדרך לפעמים בניגוד לויאזול. היא מעט פחות עומדת בזמנים, אבל לנסיוננו, אמינה למדי. דווקא מסיינפואגוס לויניאלס היה לנו יתרון שנסענו איתם, כי יצאנו והגענו שעה לפני הויאזול והספקנו לאוטובוס ויאזול מהוואנה לויניאליס מוקדם יותר (12:20 במקום 14:40). (כרטיסים קנינו דרך קובה תור Cubatur). * להביא בגדים חמים לאוטובוס, כי הם מקפיאים, במיוחד בנסיעת לילה. * כל ההצעות למתנות של בגדים או סבונים לא רלבנטיים לבעלי קאזות, כיוון שדווקא בעלי הקאזות פחות עניים. להם אפשר להביא מהארץ מתנות כמו חמסות, או משהו סמלי. * אנחנו ניסינו פעם אחת לחפש קאזה במקום במקום להזמין מראש, וזה מעט מיותר, כיוון שסך הכל, המקומות דומים, ואפשר לסמוך על המלצות. חוץ מזה זה מרגיש מאוד לא נעים להגיד להם שאתם הולכים למקום אחר, הכל מרגיש יותר אישי שם, זה הבית שלהם. * אין הרבה מה לקנות בפזו מקומי, קצת פיצות פה ושם או גלידות. אפשר להחליף בכל Cadeca (משרד החלפת כספים). * קובה יחסית מרגישה בטוחה, בהוואנה מעט פחות, אבל עדיין. * אנחנו גילינו שזה טוב להכין לנו כריך בארוחת הבוקר הגדולה, לשעות הצהרים, בהן יותר קשה למצוא אוכל נורמלי. הקובנים אוכלים פעמיים ביום בעיקר, ואנחנו היינו רעבות בצהריים. בהוואנה כבר יש יותר מה לאכול גם בצהריים. * טסנו עם החברה הקובנית (Cubana airlines), ובחזור היתה תקלה במטוס. אבל הם דאגו לנו למלון טוב ולטיסות המשך, יום למחרת.