מידע חיוני נוסף באתיופיה ”אתיופיה בלי פחד“

חזרתי מאתיופיה מטיול של 3 שבועות בפברואר, כולל טרק של שבוע בהרי סימיאן. היה חם ויבש מאוד. מעילי גשם וכיסוי לתרמילים שסחבנו היו מיותרים. בכל מקום, אפילו בכפרים הכי נידחים אפשר לקנות בקבוקי מים מינרלים. אני ממליצה ללכת כל הזמן במכנסיים ארוכים ונעלי שטח, כי שום דרך לא סלולה ויש המון אבק שחור שעולה עד מעל לברכיים.

השמש נורא חזקה. חשוב להביא כובע וקרם הגנה טוב, וחולצה דקה בהירה עם שרוולים ארוכים. מצד שני, בהרים מעל 3600 מטר גובה, מרגע ששוקעת השמש קר מאד. לבשנו 3 שכבות כולל פליז מנדף ומעיל פליז עליון, כובע צמר וצעיף. בכל המלונות בגונדר, בהיר דר, לליבלה ואדיס אבבה יש ווי פי טוב, קל לגלוש ויש תקשורת סלולר רצופה. לטרק בהרים כדאי להביא טלפון לווייני.

בכל הערים יש כספומטים ליד מלונות ובנקים שמכבדים את כל הכרטיסים. באתיופיה יש אינפלציה והמחירים עולים כל הזמן. על המחירים במהדורה האחרונה של לונלי פלנט (2013) צריך להוסיף 20% לפחות. אנשים ירצו תשלום בדולרים במזומן. זה לא חוקי באתיופיה ומסוכן. שלמו תמיד במטבע מקומי.

במשרדי הפארק בדברק אפשר לשכור אוהלים, מזרונים ושמיכות. שקי שינה חובה להביא מהארץ. אנחנו שכרנו מהארץ מדריך מאד מומלץ בשם דאוד סולימן [email protected]. קל לתקשר איתו במייל. עונה מיד באנגלית טובה. עובד הרבה עם ישראלים. דאוד דאג ל-4 פרדות וסבלים, טבח ועוזר טבח. אנחנו לקחנו על הגב רק תיקים קטנים עם מצלמות, מים, מדריכי צפרות ועזרה ראשונה (חשוב!) הטרק קשה. יש עליות וירידות מאד תלולות. פגשנו כמה צעירים אמריקאיים שסחבו את כל הציוד והמזון על הגב וממש סבלו ולא נהנו. הטרק עלה 700$ לאדם, לא כולל טיפים לטבחים, סבלים ומאבטח שחובה לקחת. הטיפים עלו עוד 300$ לכולנו יחד.