מסלול עד שבוע בונציה ”מסלול טיול משפחתי לשבוע באיטליה“

המסלול שלנו לשבוע בפסח: 

יום חמישי – נחיתה ב- 8 בבוקר אחרי לילה כמעט ללא שינה, נסענו לכיוון הר בלאדו עצרנו לארוחה בגארדה. משקיפים על האגם פעם ראשונה, מטיילים בסימטאות ונהנים. ממשיכים ונוסעים. עלינו להר בלאדו ברכבל. למעלה בפסגה שלג אבל לא קר. הילדים משתוללים ונהנים. אנחנו הגענו מצויידים עם מעילים וכפפות שאפשרו לנו את ההנאה מהשלג. פונים שמאלה עם השביל ומגיעים לבית קפה –מסעדה בבקתת הרים עם שוקו חם להתאוששות, נדנדות ומגלשות (נכון שלא לגיל הילדים אבל בשלג זה אחרת...) ומזחלות פלסטיק לשימוש חופשי. 

יום שישי – מטפטף קלות. המוטו שלנו ``נתעלם מהגשם והוא יתעלם מאיתנו`` הצליח. התחלנו לנסוע לאורך האגם. טיול נפלא בעיר סלו ובטיילת, המשכנו ופגשנו במרוץ מכוניות ראלי ואת כל היום הקדשנו לטובת החלק הגברי: איתור נקודת תצפית טובה למרוץ, וצפייה במרוץ. לא מתוכנן אבל חוויה ייחודית. עלינו בכביש מתפתל בצפון האגם להרים. כביש נוף מדהים ומרתק (נסיעה במקומות צרים חפורים בסלע), שמוביל לכפרים קטנים וציוריים. 

יום שבת – ונציה. נסענו עם הרכב עד לחניה, ולקחנו אוטובוס – סירה. כיכר סן מרקו מלאה בתיירים וקשה להינות. הכיכר והכניסה לקתדרלה היו מוצפות מיים. חלצנו נעליים ועברנו מצד לצד (אחרים הלכו על רמפות יעודיות, לנו לא היתה סבלנות לתור). הכיכר היתה לא נעימה ומאכזבת, אי אפשר ליהנות בגלל צפיפות התיירים. נסיעה לאי מורנו שהיה מקסים, רגוע הרבה יותר. בחזרה ירדנו באחת התחנות והלכנו ברגל לכיוון הרובע היהודי. בדרך ראינו את ונציה היפה. תעלות, סימטאות, רחובות יפים. הרבה יותר נחמד מההתחלה (גם לנו וגם לילדים). תיקן לנו את החוויה. נסיעה חזרה לאגם וארוחת ימי ביניים מאוחרת (תחליף ל``ליל הסדר``). הילדים מתלהבים וההורים גם. 

יום ראשון – גארדלנד. נכון שלא מומלץ סוף שבוע, אבל היה יום שמש עם תחזית גשם להמשך השבוע ולא רצינו לפספס. כיוון שלא שיא העונה היה בסדר, עם קצת תורים בצהריים. טיול ערב לחיפוש אחרי ארוחת ערב בסמיונה. התלהבות רבה מהמסעדות והגלידות במקום. 

יום שני – גשם. קמנו מאוחר ונתנו לילדים להשלים שעות שינה אחרי הימים המעייפים. יציאה מאוחרת לכייון המרחצאות בקולה. העברנו שם יום נפלא, של מיים ובריכות. המיים חמים, האויר פתוח ויורד עלינו גשם. הילדים היו מאושרים באגם-בריכה הענקית. חזרה מוקדמת (יחסית) לחדר. הילדים רצו לאכול במקום ולא לצאת יותר. השארנו אותם לבד ויצאנו אני ובעלי לבד! לא נסענו רחוק אבל הרגשנו אמיצים. 

יום שלישי – מזג האויר מתבהר. נסענו לכיוון ורונה. בדרך עצרנו בייקב (בקבוק יין יותר זול מבקבוק מים מינרליים). ביקרנו במוזיאון המכוניות. מוזיאון קצת מוזר שמכיל תמהיל לא ברור של חפצים מהמאה האחרונה, עם דגש על תחבורה. נחמד, אבל לא חיוני. שיטוט ברחובות ורונה, צילום ליד המרפסת המפורסמת וליטוף הפסל. חוזרים לסמיונה. ביקרנו כאן לפנות ערב ועכשיו אחר צהריים. שייט סביב העיר – מכניס לאווירה, טיול במצודה – מומלץ גם לילדים, שיטוט בסמטאות, כולל מסלול היקפי וגלידה – אי אפשר בלי. חזרה למלון לאריזה לקראת מחר. 

יום רביעי – יום אחרון. לאור מזג האויר שהשתפר מאוד החלטנו לנסוע לכיוון הדולומיטים. יציאה מוקדמת מאוד מהמלון, נסיעה לכיוון מפלי ורונה. טיול טבע קטן ומקסים. נרטבים מאוד. אנחנו השתמשו בשכמיות שקנינו בגרדלנד להגנה מפני המתקנים הרטובים. שימוש יעיל. אגם טנו. נסענו בגלל ההמלצה החמה בספר. מקום יפה לא יותר. המשכנו לעלות. רצינו להגיע לפארק החבלים ליד אגם מולבאנו. אגם מולבאנו כמעט מיובש בעונה הזו (כל המיים מופנים למקום אחר), והוא יתמלא שוב באביב. פארק החבלים – עדיין לא התחילה העונה. העיירות במקום חמודות. בשינוי כיוון מהיר נסענו לאגם תובל שהיה מקסים. השמורה עדיין לא פתוחה, והאגם חצי קפוא. המראה מהמם. אפילו הילדים התלהבו. לזרוק אבנים לעבר אגם קפוא ... פיקניק צהריים מאוחר לחיסול שאריות סביב האגם. חזרה בכביש המהיר לשדה התעופה, ועוד הספקנו ארוחת ערב אחרונה ושיטוט בלאזיצה.