מסלול עד שבוע בלה ”בייבי טרק בלאדאק - המלצה לתכנון“

כללי: 1. אנחנו ביצענו את הטיול מחוץ לעונה של יולי-אוגוסט (בשבוע השני של ספטמבר). לא ראינו מטיילים נוספים בכלל ואופציות הלינה והאוכל היו מוגבלות. משיחות עם מקומיים - בעונה האופציות מרובות יותר. 2. על אף הרושם שעשוי להתקבל, ושמו המטעה של המסלול, שלפיו המסלול הינה הליכה רגועה שמתאימה לכל המשפחה ולביצוע עם כפכפים, נכללים בו מספר פאסים עם טיפוס של כ-600 מ׳ וישנם כמה מקטעים יחסית מורכבים ומאתגרים. 3. לכל כפר ולכל אחד מהפאסים לאורך המסלול ניתן להגיע ברכב ולכן אם אתם רוצים לקצרו בדרך זו או אחרת, ניתן לבצע (בהנחה והנהג שלכם יידע להגיע למקום זה). 4. במידה ואתם ערוכים ליום ראשון של כשש וחצי שעות הליכה, ניתן (וכדאי) לבצע את המסלול ביומיים, שבו מגיעים ביום הראשון מלה, מבצעים את מקטעים 1 ו-2 וביום השני מבצעים את מקטע 3 וחוזרים ללה. אחרת, ניתן גם לבצע בשלושה ימים (או אף יותר אם ישנים לאחר מקטע 3 בטונגסטאן). 5. אנחנו התבססנו על מונית שאותה סגרנו דרך סוכנות נסיעות בלה (עלתה כ-4,000 רופי ל"חבילה בכללותה"). ניתן גם להתבסס על תחבורה מקומית ולהוזיל עלויות, בהנחה ומסגרת הזמנים שלכם מאפשרת את הגמישות. כנראה שעבור אופציה זו תידרש לינה בסוף מקטע 3 ולפני חזרה ללה.

ציוד: 1. מפה - אין צורך במפה בקנ״מ טוב שיאפשר ניווט, אבל נכון לקנות או להשיג מפה שלפחות תיתן לכם מושג על הכיוון הכללי, שמות הכפרים, הפאסים והאגנים המרכזיים שדרכם עוברים. במסלול עצמו, תוכלו להסתמך על הכוונות מקומיים, על כך שבד"כ רואים את הפאס / הכפר הבא קדימה ויודעים להבין פלוס מינוס את המסלול וגלי אבנים / חיצים במקומות מבלבלים. 2. ציוד ההליכה הסטנדרטי - אנחנו הגענו בסנדלים והשארנו מאחור את נעלי ההליכה. בדיעבד, התחרטנו על כך. בנוסף, הציוד הסטנדרטי יספיק (פנס ראש לערב בגסטהאוס, קרם שיזוף, כובע, נייר טואלט וכו׳ יעשה את שלו). כאמור, במידה ומסתבכים אפשרי "לפרוש" מהמסלול באמצע. מבחינת לבוש - האקלים עצמו יחסית דומה ללה מבחינת לבוש. 3. המסלול ברובו יבש מבחינת מים. קניית מים מינרליים אפשרית בכפרים המרכזיים לאורך המסלול (ודאו שמצוידים במים לכ-5 שעות הליכה בהזדמנויות בהן תוכלו לקנות מים). 4. הגסט האוסים שאנחנו נתקלנו בהם סיפקו אך ורק hot bucket ולא מקלחת חמה ולכן לשיקולכם אם להביא ציוד רחצה מלא או לא.

מקטעי הטיול: 1. ליקיר עד יאנג-טאנג: הנסיעה מלה לליקיר אורכת כשעה וחצי. שווה לאכול בוקר ולהגיע לליקיר מוכנים כבר ליציאה. מקטע זה אורך כארבע שעות. "סומדו", כפר אותו עוברים בדרך אינו יותר משלושה בתים ואין בו אופציה לקניית מים או לאוכל. אנחנו "בנינו" על יאנג-טאנג לארוחת צהרים, אבל "המסעדה" היחידה בה נתקלנו הייתה לא יותר מקיוסק שהציע מים, תפוצ'יפס ו"מנה חמה", אז אפשר גם לבוא עם ארוחת צהריים ארוזה מלה. הכפר עצמו הציע מספר מקומות שהגדירו את עצמם כ-Home Stay, אבל הוא לא היה מזמין במיוחד. לכן, אם בכוחכם לבצע גם את מקטע 2 ביום זה, כדאי מאוד. 2. יאנג-טאנג עד המיס-שקופאצ'אן: אורך כשעתיים וחצי וכולל טיפוס משמעותי. הכפר אליו מגיעים שווה זאת ביותר. אל תעצרו בגסטהאוס הראשון שנקרה בדרכיכם, אלא חצו את הגשר ועלו לגבעה עם הסטופה כדי להגיע למרכז הכפר, בו יש מקבץ גסט-האוסים וכמה קיוסקים להצטיידות מחדש. אופציית הלינה המועדפת בהמיס – "פיקאר גסטהאוס". אנחנו לא נשארנו שם כי הוא היה מלא, ולכן המשכנו למרכז הכפר שם יש מספר מקומות המציעים א. ערב, לינה וא. בוקר בכ-800 רופי לאדם. כמה מהמקומות היו מעופשים (וכללו רק שירותי צליפה מחוץ למבנה המגורים), אבל חלקם הציעו תנאים טובים הרבה יותר, ולכן אל תתפשרו על האופציה הראשונה בה תיתקלו. 3. המיס-שקופאצ'אן עד טינגמוסטאן: ביציאה מהמיס יש פאס ראשון יחסית פשוט ואחריו פאס נוסף באותו גובה, אך מורכב יחסית (דורש ירידה וטיפוס לא קצר ומעט תלול). אחרי הפאס השני, שימו לב שאתם נצמדים לימין ומגיעים לאוכף הבא אחרי כ-200 מ' ולא מתחילים מיד לרדת שמאלה. משם, ולאחר כשלוש שעות הליכה סה"כ מהמיס תגיעו לכפר Ang. לאחר כשעה נוספת של הליכה לאורך הכביש תגיעו לטינגמוסטאן. בטינגמוסטאן מספר מקומות לינה וגסטהאוסים למעוניינים להישאר שם ללילה, אבל ללא מסעדות אמיתיות (גם כאן, הגסטהאוס שאליו תלכו יציע לכם א. ערב ובוקר כחלק מהמחיר). האטרקציה הנוספת בטינגמוסטאן הינה מנזר יפהפה שיושב מעל הכפר עצמו. ניתן ושווה להגיע אליו בטיפוס רגלי של כ-200 מ' או בעזרתו של נהג המונית שיאסוף אתכם מהכפר ויסיע אתכם למנזר. כדי לתאם כראוי את האיסוף – וודאו שבידיכם מספר הטלפון של נהג המונית (בד"כ זה יהיה אותו אחד שגם הוריד אתכם בליקיר). אופציות לאיסוף: חניית המנזר (אם עולים ברגל), גסטהאוס YAKPA (בכפר עצמו) או בבית החולים (מחצית הדרך למנזר).

תהנו... טיול מדהים!