מוזיאון הכפר ”לא ממש אתר חובה“

באנו למוזיאון עם ציפיות לחוויה אותנטית של רומניה הישנה בעקבות טיפים שקראנו. המוזיאון אכן גדול ורחב, ומכיל מבנים רבים מתקופות שונות, אלא שכולם דומים מאוד זה לזה, ההסברים התלויים בקדמת המבנים משמימים ולא מפתים לקריאה, והגרוע מכל – כל המבנים סגורים באמצעות חבלים אדומים כך שלא ניתן להיכנס לאף אחד מהם.

אפשר להציץ פנימה דרך הדלת או החלון אם יש. כן אפשר להיכנס לאסמים או לדירים שבהם אמורות להימצא בהמות או חיות משק, אבל בהם אין כמעט כלום. באף מבנה אין שום חיה או אדם, למעט שתי נשים מבוגרות שעמדו בפתח שני מבנים – לא כל כך הבנו אם הן מנקות או שהן אמורות לגלם כפריות. בכל השטח הרחב ראינו שתי תרנגולות (בכלוב...) והרבה חתולים – לא ממש מקרב את המבקר לתחושת המציאות שציפינו לה.

השירותים איומים – אין נייר טואלט, לא נקי, ובמקום דיספנסר לסבון שכנראה היה ונשבר הניחו על הכיור בקבוק פלסטיק ריק של משקה מוגז ומילאו בו סוג של סבון. ללא שום ריח, אגב…

בקפה שיש באמצע המוזיאון נחמד לשבת, רוב התפריט לא היה קיים באמת, ועל חלק אחר המלצרית רמזה לנו שלא כדאי כי זה ממש לא טוב. המרק היה סביר ועוגת התפוחים היתה טובה.

חתן וכלה הצטלמו שם, זה היה האירוע המרגש ביותר בסיור.

בקיצור – יכלו להתאמץ שם יותר למען התייר המשלם על הכניסה...