כביש טרנספגרשאן ”איך לעשות את הכביש ומידע שימושי נוסף“

נוח מאוד לעשות את הכביש בדרך מבוקרשט לסיביו או הפוך אך מאיזה כיוון עדיף?

בגלל המיקום הגאוגרפי שלו הכביש חשוף לרוחות חזקות, סופות ומפולות אבנים לכן הוא מלכתחילה פתוח תקופה מוגבלת בשנה. לרוב במהלך חודש אוקטובר הוא נסגר כלל למבקרים, אך זה לא מבטיח שיהיה פתוח כל יום לפני כן. יתכן מאוד שביום סגרירי יחליטו לסגור גישה לקטע שנראה מסוכן, מה שיגרום או לעיקוף ארוך מאוד או לביטול הנסיעה הזאת כלל. לכן אם נחתתם בבוקרשט ולמחרת יש יום יפה, יכול מאוד להיות כדאי לנצל אותו לחצייה של מעבר ההרים כי מי יודע מה יהיה עוד שבוע שבועיים ביום שבו תכננתם לעבור בו בדרך חזור.

מנגד, יש חסרונות בלבצע אותו מכיוון דרום (בוקרשט) צפונה (סיביו). רוב התצפיות שחצבו בשולי הכביש במדרונות ההר נגישות מצד הנסיעה הנגדי לשלכם (צד ימין של הכביש הוא הקרוב להר והצד הנגדי למדרון), לכן על מנת לעצור ולצלם צריך לדעת להאיט בזמן ולחצות קו הפרדה רציף כדי להגיע לשול הנגדי, כל זה בראות לקויה עקב קימורי הכביש (מסוכן).

קיימות מספר נקודות עצירה אופציונאליות מדרום למעבר. מנזר Curtea De Arges ומצודת Poenari. אם עוצרים לפחות באחת מהן, רוב הסיכויים שכשתגיעו לאגם יהיה כבר אחר הצריים המוקדמים, בהם השמש כבר מתחילה לרדת. משעה זו הצוקים הגבוהים כבר מתחילים להסתיר את השמש ולהטיל צל על שטח האגם וגם על כל המדרון הצפוני של הרכס המהווה את התצפית העיקרית על הכביש (מיקום כל הצילומים המפורסמים של פיתולי הכביש). אמנם הכביש עדיין מרשים ביופיו גם אז, אך לצלמים זה נהיה כבר קרוב לבלתי אפשרי להוציא תמונה טובה של הנוף. פיתולי הכביש יצאו חשוכים, ורק במישור מרחוק איפה שהשמש כבר לא מסותרת ע”י ההרים הנוף מואר. לי בתור צלם חובב זה פגע בחוויה.