תחבורה ציבורית ומוניות באוגנדה ”סוגי תחבורה בין-עירונית“

להגיע מעיר לעיר באוגנדה אשר בכמה אמצעי תחבורה:

1. מונית - נוח, ממוזג, בטוח ואין סיכוי שיגנבו לכם את התיק אבל יקר בטירוף.

2. אוטובוסים - לא יקר, אבל צפוף המושבים הם 3 בצד אחד ו2 בצד השני (לא 2 ו-2 כמו בכל מדינה נורמלית), אין מזגן כמובן ובדרך כלל הנהג נוסע כמו משוגע. האוטובוס יוצא רק כשהוא מתמלא וזה יכול לקחת גם 3 שעות. בנוסף, חשוב לפני שאתם משלמים לברר כמה המקומיים משלמים לאותו יעד, כי סביר להניח שינסו לקחת מכם יותר.

3. אוטובוס דואר (Post Bus) - יוצא מסניף הדואר בעיר מוקדם מאד בבוקר (5:00-6:00) בדרך כלל יותר איטי מאוטובוסים אחרים, אבל יוצא בזמן, לא יעבדו עליכם במחיר והנהג נוהגר בדרך כלל יותר בטוח. הבעיה היא שאין תמיד ליעד שתחפשו, אז צריך לודא יום לפני אם יש לאן שאתם רוצים ומתי הוא יוצא. לא יוצא בימי ראשון, כי הדואר סגור בימים אלו.

4. מטאטו (מיניבוס) - יוצא כשמתמלא, אם זה למקום נידח זה יכול לקחם גם יום שלם. המחיר נתון למיקוח ובטוח ינסו לעבוד עליכם, אז לברר לפני כמה זה צריך לעלות. צפוף מאד, חם ודביק, אבל זול.

אחרי זמן מה מתרגלים לציפות והחום, אז זה לא צריך להרתיע. לפעמים ינסו לקחת מכם כסף על התיק בגדול - אל תתנו להם, לא צריך לשלם והם לוקחים את זה לעצמם.