מסלול חד יומי באנטיגואה ”טיפוס על Volcan Agua באנטיגואה“

הרחק מעל העיר אנטיגואה שבגואטמלה מתנשא לגובה של כ- 3760 מ' הר הגעש הרדום Agua, שצורתו הקונית הקלאסית שולטת על קו הנוף של העיר וסביבתה. 

ניתן לטפס עד פסגת ההר בטיול של יום אחד מאנטיגואה לפסגת ההר וחזרה למטה (אפשר לעשות גם ביומיים, אולם זה דורש יותר לוגיסטיקה, לינה על הפסגה והגדלת האפשרות למחלת גבהים). הנוף מהפסגה (בימים בהם הראות טובה) – מהיפים שבמרכז אמריקה.

למרות קרבתו היחסית לעיר ויופיו, לא מהווה מסלול הטיפוס לפסגת ההר אטרקציה פופולארית למטיילים באנטיגואה (אני אישית רואה בזה יתרון), בשל האתגר הפיזי שבטיפוס עליו והעננים העבים והערפל המכסים את פסגתו במשך מרבית הזמן. בשל כך, מיועד הטיפוס על ההר בעיקר לאנשים בעלי כושר טוב מאד, המתחברים לתשובתו של אדמונד הילארי, האדם הראשון שכבש את פסגת האוורסט, כשנשאל מדוע טיפס על ההר ("כי הוא שם").

המסלול מתחיל מהכפר (Santa Maria de Jesus- SMJ) בגובה 2100 מ' הנמצא דרומית לאנטיגואה. אורכו כ- 10 ק"מ לכל כיוון, במהלכם מטפסים כ- 1600 מ'. למעט האתגר הפיזי, המסלול עצמו וההתמצאות בו פשוטים יחסית.

מספר מילות אזהרה חשובות – במסלול הטיפוס היה מספר לא מבוטל של מקרי שוד, בעיקר בכפר SMJ, אולם לא רק. בשל כך, מומלץ לצאת לטיול בקבוצות גדולות, באמצעות חברת טיולים עם מאבטח (כ- 40$ לבן-אדם), עם מדריך מקומי אמין (כ- 20$ לבן-אדם) או בליווי מתחנת המשטרה ב- SMJ (המחירים, כמובן, נתונים למו"מ).

בכל מקרה, מומלץ להגיע למסלול עם כמה שפחות ציוד יקר ערך ומזומנים (כן, לוותר על המצלמות). מדריכים וחברות המארגנות טיולים ניתן למצוא עם קצת מאמץ באנטיגואה (כאמור, הטרק לא פופולארי במיוחד), או ב- Posada El Oasis שבכפר SMJ (פירוט בהמשך).

ההסבר שלהלן על המסלול מיועד למי שמעוניין לטייל עצמאית.

הגעה לתחילת המסלול – יש לקחת את האוטובוס הראשון מאנטיגואה לכפר SMJ בשעה 6:30 לערך (45 דק' נסיעה, 2 קצאל) עד לתחנתו האחרונה בכפר.

את המסלול עצמו ניתן לחלק, כמו כל דבר בחיים, לשלושה חלקים: 1. הטיפוס המתון (2-3 שעות) – מתחנת האוטובוס יש לרדת כ- 50 מ' בכביש שממנו הגיע האוטובוס ולפנות שמאלה ישר אחרי Posada El Oasis הנמצאת לימינכם (שם גם ניתן לשכור מדריך). יש להמשיך ישר בכביש כ- 300 מ' עד שהוא הופך לדרך עפר ולהמשיך בה ישר כ- 300 מ' נוספים (שימו לב לא לקחת בטעות פניות שמאלה בדרך), עד שהיא מסתיימת בצומת T עם דרך עפר נוספת הרחבה מספיק למעבר ג'יפים (יש רק אחת כזו בכל האיזור) ולקחת בה את המסלול המטפס למעלה. כאן בעצם מסתיים שלב הניווט בטיול שכן דרך עפר זו תוביל אתכם, ללא צמתים או הסתעפויות, עד הפסגה. יש ללכת בדרך זו כ- 2-3 שעות בעודה מטפסת ומתפתלת בשיפוע מתון במעלה ההר, עד שתראו בקתה לימינכם (הבקתה היחידה עד פסגת ההר). בשלב זה הופכת הדרך ללא ראויה למעבר ג'יפים. 2. הטיפוס (2-4 שעות) – החלק המזוכיסטי והכיפי של הטיול, הכולל טיפוס ארוך בשיפוע תלול יחסית. הדרך מאד ברורה ומסומנת לכל אורכה בסלעים צבועי כתום, ומסתיימת עם ההגעה לשפת לועו הכבוי של הר הגעש. 3. הפסגה (כשעה) – פסגת ההר הינה שפת לועו של המכתש הכבוי של הר הגעש ונראית כחצי סהר. ההגעה לפסגה דורשת טיפוס נוסף של כרבע שעה-חצי שעה, שלא מומלץ לוותר עליו, אם הגענו עד לכאן. על הפסגה עצמה הוקמה חוות אנטנות. 

הירידה – באותו מסלול ממנו הגענו, רק ב- 50-75% מהזמן.

כמה הערות כלליות – יש לתכנן את הזמנים כך שניתן יהיה לתפוס, לכל המאוחר, את האוטובוס האחרון מ- SMJ ב- 17:30 לערך. במידה ומפספסים, יידרשו כ- 10 ק"מ הליכה חזרה לאנטיגואה. ציוד מומלץ – מים, אוכל, נעלי הליכה, כושר טוב, לבוש חמים לפסגה (פליז יספיק), להשאיר ציוד יקר ערך במלון. מזג אוויר – צאו מהנחה שירד גשם (בכל זאת זו גוואטמלה). מזג אוויר בעייתי (גשמים כבדים וכו') – יהיה קיצוני יותר על ההר, ויש לקחת גם את זה בחשבון.