הפארק הלאומי הרי סמיון

אחרי נסיעה גשומה וחלקלקה הצלחנו בסופו של דבר לעלות את כל הדרך עד שהמדריך אמר לנהג לעצור. ירדנו מהרכב והלכתי עם המדריך כ20 מטר משמאל לכביש כשלפתע נגלה לעינינו נוף מדהים של צוקים שאינם נגמרים וראשם בעננים מסביב הכל ירוק ומפלים נופלים מגובה עצום במקומות מסוימים מהצוקים ובחלקם המים אפילו לא מגיעים לאדמה מרוב הגובה העצום, אחרי נקודת התצפית המדריך המשיך עם הנהג ללודג' ואני המשכתי עם הסקאוט ברגל. התחלו ללכת לאורך המצוק כשלפתע גילינו משפחה גדולה של בבוני ג'ילדה בת 10 עד 15 פרטים, מיד קפאתי על המקום בכדי לא להפחיד אותם והתחלתי להוציא ולהרכיב את ציוד הצילום שלי, דבר ראשון עשיתי כמה תמונות מרחוק אבל הסקאוט מיד האיץ בי להתקרב אליהם, פחדתי שהוא יבריח אותם אם הדיבורים שלו והתחלתי להתקרב לאט לאט כל פעם עוצר מצלם כמה תמונות וממשיך להתקדם עד שלבסוף הבנתי שהם בכלל לא פוחדים מכלום וגם שכבר הגעתי למרחק של 2 מטר מהם הם לא ברחו למרות שהיו ביניהם גם גורים צעירים מאוד ורק הסתכלו עלי בסקרנות. בבוני הג'ילדה הם זן אנדמי להרי סמיון ובניגוד לבבונים רגילים בבוני הג'ילדה הם צמחוניים לגמרי למורת שהם נראים כמו החלאה בין בבון לאריה על שום הראמה שלהם וגם זנבם שעיר בקצה. בהתחלה הצילומים היו קשים מאוד מכיוון שהגשם לא הפסיק לרדת אפילו לרגע, המזל שלי הוא שבאתי מוכן לכך ושפצרתי מראש את המצלמה שלי ואת העדשות נגד גשם בעזרת שקיות ניילון וגומיות, החלק המסובך ביותר היה החלפת העדשות ומכיוון שהעננים ישבו על הפסגות, באופן די קבוע אחד מהם ישב גם עלינו ונופים אי אפשר היה לראות אלא מידי פעם שהענן הלך לכמה דקות ועד שהוא חזר. בהמשך הטיל ראינו עוד מספר בבוני ג'ילדה, עופות מעניינים שאני לא יודע את שמם, כמה סוסים שהסתובבו שם חופשי על ההרים, ילד אחד שרעה את שלושת הכבשים שלו בלבוש המסורתי של אנשי ההרים וכמובן נופים מדהימים ומרתקים. את הטיול סיימנו בלודג' שם חיקו לנו המדריך והנהג ישבנו כולנו בביתן של השומר מתחממים סביב המדורה ומתייבשים קצת מהגשם תוך כידי אישתו הכינה תבשיל כלשהו והילדים שלו התרוצצו בביתן. אחרי המנוחה הלכתי עם המדריך לנקודת תצפית בקרבת הלודג' אך נקודת התצפית ישבה בתוך ענן סמיך ולא ראינו כלום פרט למסך הלבן וחזרנו להתמקם בלודג' שהוא בעצם דורמי גדול מלא במיטות שראו ימים טובים יותר כריות ושמיכות סקביאס ומכיבן שאני הייתי היחיד שלן שם לקחתי לעצמי שני מזרנים, החלפתי בגדים ותליתי הכל ליבוש בכל החדר כשלפתע אני רואה מהחלון שהעננים התפזרו ונוף מדהים נגלה מהחלון של הלודג', אירגני מהר את המצלמה שמתי עלי מעיל גשם ואיך שיצאתי החוצה ראיתי את המדריך מגיע להגיד לי שהעננים התפזרו ושנינו יצאנו בריצה לעבר נקודת התצפית לפני שהעננים יחזרו ויסתירו שוב את הנוף. מכיוון שהכל היה רטוב וחלק ואני לא הספקתי לשים נעליים, רצתי בכפכפי אצבע ועפתי באוויר כמו בסרטים והתרסקתי באלגנטיות לתוך הבוץ אבל לא היה זמן לרחמים עצמיים אז מיד המשכנו בריצה שלשמחתי השתלמה בסופו של דבר והגענו לנקודת התצפית המדהימה ואף נשארנו שם כחצי שעה ארבעים דקות עד שמסך העננים חזר בנוף לנוף המקסים ראינו שם גם 2 זנים של עופות אנדמיים למקום שעשו עבורנו תצוגה מרשימה ביותר ובדרך חזרה ללודג' ראינו חיה נוספת בשם גושפאק (סוג של אייל) שגם הוא אנדמי לשמורה או לאתיופיה (אני לא בטוח בקשר לזה). כשהגענו ללודג' המדריך התחנן שאני ימכור לו את האוהל שלי ומכיוון שמדובר באוהל שעלה לי 80 שקל בלבד וכבר לא הייתי זקוק לו יותר הצאתי לו את האוהל ב200 ביר (בערך 60 שקל) אבל הוא התחיל לבכות שזה יקר לו מידי אז הגענו להסכמה שאם מחר אני יראה הרבה חיות בפארק ואני יהיה מרוצה אז אני יתן לו את האוהל מתנה והוא היה מאושר מראש והודה לי מליון פעם בערך. בערב הכנתי בפעם הראשונה בטיול אוכל בעצמי עם הציוד ששכרתי במשרד הראשי של הרי סמיון בעיר דברק . בסופו של דבר השינה על המיטות הרעועות לא היתה נוראית בכלל ולא ממש שונה מלינה בכל מלון זול אחר באתיופיה. הבוקר מזג האויר העיר לנו פנים, לא ירד גשם בכלל ולא היו עננים שיסתירו את הנוף, התארגנו ויצאנו לטרק לעבר המפל שאני לא זוכר איך קוראים לו, בדרך ראינו סוג של ארנב מוזר שמתפס על שיחים וחיה נוספת בשם ספריג בוק שפירוש שמה הוא "קופצת מעל העשב" לדברי המדריך וזה אכן מה שהיא עשתה רק כידי להוכיח שהמדריך לא שיקר (דבר שהוא לחלוטין אינו מופרח באתיופיה) ולאחר מכן ראינו שוב את הגושפק זכר וגושפאק נקבה ועוד בבוני ג'ילדה עד שהגענו למפל שהיה מרשים מאוד ובהחלט אחד היפים ביותר שראיתי באתיופיה אם כי המדריך אמר שבעונה היבשה המפל עלוב ביותר אז כדאי לדאת מתי להגיע. בדרך חזרה ראינו את העננים מתחילים לגלוש שוב לפסגות ההרים וכשהגענו לואן היא לא רצתה להניע אז נאלצנו לתת לה כמה דחיפות לשכנוע עד שהי השתכנעה סופית יצאנו לדרך חזרה לדברק להזדכות על המדריך והסקאוט. בדרך ליציאה מהפארק ראינו מאות בבוני ג'ילדה הולכים ביחד כמו להקה אחת גדולה או שאולי נכון יותר להגיד עדר ג'ילדות? בכל מקרה המחזה היה מדהים, לחלק מהנקבות היו גורים על הגב וליד אחת השלוליות שנהייתה ממש בריכה הם עצרו לשתות וכמה מהם אף התחילו לריב ולהלחם זה בזה עד שאחד מהם פשוט ויתר וברח. באחת העליות הרכב כבה שוב והתחיל להתחמם ואחר גם התחפר שוב בבוץ ובקושי הצלחנו לחלץ אותו אבל זה כבר שייך לסיפור אחר