זה לא באמת פוסט על ניו יורק כי כולכם מכירים אותה (ואם לא, אז במשפט- מגדלים, מוניות צהובות, צעקות, אמפירי סטייט, גשר ברוקלין, זבל ברחובות, המקום מהסצנה מהסדרה ההיא). במקום זה- מחשבות ומילות סיכום.
כשזזים הרבה ממקום למקום הזמן מתעקם, ולמרות שהחודש עבר מהא אני לא מצליחה לזכר מה עשיתי לפני, ומה שקרה לפני שבועיים מרגיש כמו לפני שנה.
כבר עכשיו- יומיים אחרי שהגעתי לניו יורק, לפני שחזרתי לארץ בכלל, הטיול מתחיל להתערפל.
טיילתי לבד כבר כמה פעמים אבל הפעם הזאת כנראה הייתה הטובה ביותר. אולי כן אני התבגרתי ולמדתי קצת להיות לבד עם עצמי, אולי זה כי מקסיקו בעצמה טובה במיוחד. על הנקודה הראשונה- כשאני יושבת לבד במסעדה אני כבר לי מרגישה שאנשים מסתכלים עליי, אני לא מפחדת לגשת לחבורה של אנשים ולהזמין את עצמי לשבת איתם, אני גם יודעת לסרב כשלא מתחשק לי. (שזה נהדר עד שמלצרית, למשל, שואלת אותי "מה? אין לך חברים?" כשאני יושבת לבד במסעדה.
ולנקודה השניה- מקסיקו פעם הייתה נפלאה במיוחד. היא נקיה יותר ומשרה תחושת ביטחון הרבה יותר מניות יורק, למשל. כל עיר בה שונה ומיוחדת והיא אף פעם לא משעממת. יש בה אנשים נחמדים, אוכל טעים ואנשים מגניבים מכל העולם.
המלצות פרקטיות:
- אם קראתם את יתר הפוסטים זה בטח השתמע, אבל העצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא אל תקשיבו להמלצות של אף אחד. אני מבינה שזו עצה שסותרת את עצמה, אבל בגדול כל אחד אוהב דברים אחרים וכל אחד נהנה מדברים אחרים. תקראו לבד, תאספו מידע ולפי זה תחליטו. אל תלכו למקום שכל הישראלים הולכים אליו כי בסוף תמצאו את עצמכם מבלים רק עם ישראלים (אלא אם זה הקטע שלכם).
- מקסיקו לצמחונים- מקסיקנים מתים על בשר, בכל הזמן שלי במקסיקו סיטי לא הצלחתי למצוא אפילו טאקו צמחונים אחד. האופציה הטובה ביותר היא האזור של האמריקאים והיפים ברומא נורטה. אם אתן צמחונים רמאים כמוני שאוכלים דגים לםעמים- עניין האוכל הופך להרבה יותר פשוט ככל שמתקרבים לים, ואז יש אופציות של דגים ופירות ים. אם זה הקטע שלכם- בליז היא גן עדן ללובסטרים (נחמד לציין שלא הורגים אותם סמים רותחים). סן קריסטובל ספציפית היא גן עדן לצמחונים עם המון המון מסעדות טבעוניות.
- לטייל לבד במקסיקו- מיליון הוסטלים ידידותיים, אוטובוסים נוחים, טיסות, המון מטיילים מכל העולם. כמו שאחת הבנות שטיילתי איתן אמרה -"זה מרגיש לא פייר, כאילו צריך להתאמץ יותר בשביל זה"
- לטייל בגיל 30- בכנות,חשבתי שארגיש כמו זקנת השבט אבל לא הרגשתי ככה. היו לא מעט אנשים בשנות העשרים המאוחרות ומעלה. רק תתרחקו מהישראלים.
- אז כמה זמן מומלץ לבלות במקסיקו? 6-8 חודשים. בהנחה וזה לא ריאלי לרוב האנשים, תעשו מה שאני לא עשיתי ותקראו מראש על מה יש לעשות בכל מקום ותבחרו בחוכמה, או שתבואו בלי תוכניות ותאלתרו, אבל קחו בחשבון שלא משנה מה, אתם הולכים לפספס כמה דברים, חלקם מעולים.
-מקומות שאנשים מדלגים עליהם ולא כדאי להם:
* מקסיקו סיטי- לפני כן הבהילי אותי שהיא מפחידה ולא נעימה, אבל למעשה היא נעימה ויפה ומלאה מוזיאונים ומסעדות וארכיטקטורה. יש בסמוך פירמידות ומעיינות חמים, ואחרי שלושה וחצי ימים בהחלט לא הרגשתי שמיציתי אותה.
* אואחקה- בירת האוכל והאומנות, עם מלא שווקים וגרפיטי ופוליטיקה. ליד יש מעיינות חמים ועתיקות וכפרים.
* מזונטה וצ'יקאווה- גרסה רגועה ונעימה יותר של פורטו אסקונדידו. השמועה אומרת שיש שם וייב היפי רציני וחופים שווים באותה מידה.
* ולדוליד- סנוטות כמו בטולום רק הרבה יותר בזול, עיר מקומית עם כנסיות אבן ענקיות והאוכל הכי זול וטעים שאכלתי במקסיקו. אל תצפו לחיי לילה אבל.
- המסלול שלי:
4 לילות במקסיקו סיטי- 2 לילות בוואחקה- 2 לילות בפורטו אסקונדידו- 4 לילות בסן קריסטובל דה לס קסס- 4 לילות בקיי קולקר (בליז)- 1 לילה בבקלר- 1 לילה וולדוליד-2 לילות בפלאיה דל כרמן (+3 לילות באוטובוסי לילה).טיסות-0
דברים שהייתי מוסיפה/ משנה- סיור לxochimilio במקסיקו סיטי, מעיינות חמים ליד מקסיקו סיטי, free walking tour באואחקה, מזונטה במקום פורטו אסקונדידו, הולבוש (איכשהו), לא מגיעה לעולם לפלאיה דל כרמן.
עכשיו, למרבה הצער, הגיע הזמן לחזור לחיים האמיתיים.
