ליד העיר סוקוטאי (בין צ`אנג מאי לבנגקוק) יש שמורת טבע מאוד יפה: Ramkhamhaeng National Park בשמורה יש הר שגובהו 1200 מטר ומטפסים על ההר בשביל דרך הג`ונגל. הטיפוס קשה מאוד, ויש ללכת בנעלים גבוהות ולקחת לפחות בקבוק מים אחד. כאשר מגעים למעלה, יש שלושה חילים תילנדים שמוצבים שם והם מוכרים בקבוקי מים וחטיפים שונים. הטיפוס לוקח כ-4 שעות והירידה כשעתיים. אל תעצרו בתחנה הראשונה (איפה שהשלט של 1200 מטר והקיוסק של החילים) אלא תמשיכו לתחנה השניה, שזה עוד כ-15 דקות הליכה לא קשות, ושם יש נוף מהמם שמשקיף על כל העמק והעננים משיטים נמוך ממכם (אל התחנות השלישית והרביעית לא הגעתי).
אל העיר סוקוטאי, אני הגעתי באוטובוס מצ`אנג מאי. בעיר אין כמעט בכלל ישראלים. שמורת הטבע הזו לא מוזכרת בלונלי פלנט (לפחות לא בזה שהיה לי) ואין אליה טיולים מוסדרים, כנראה מפני שהטיפוס בהר מתאים רק ל``מיטיבי לכת`` ולא לתיר הממוצע. יש לשכור קטנוע בעיר, ולסוע אל השמורה שנמצאת כ-30 ק``מ מהעיר. תשאלו בגסט האוס, והם יראו לכם מפה של האיזור וכך תדעו איך להגיע לשמורה, זה קל מאד ויש שלט גדול ,באנגלית, על הכביש שמפנה אל השמורה. אני שכרתי קטנוע למרות שלא היה לי רשיון (האיש שהשכיר לי לימד אותי איך לנהוג תוך 5 דקות) והכל היה בסדר.
חוץ מזה יש ליד העיר אתר ארכיאולוגי יפה של ארמונות עתיקים ומוזאון ששווה ביקור. אני ממליץ לא לצאת לטיפוס על ההר בשמורה טבע ליד סוקוטאי לבד. אני נסעתי לבד, ובשמורה למטה פגשתי זוג (אמריקאי ואנגליה) שבאו גם הם לטפס על ההר, אז הצטרפתי אליהם. וזה היה מזל שלי, מפני שאם הייתי עולה לבד, אולי הייתי מתיאש באמצע ויורד חזרה. הטיפוס הוא די קשה (למרות שעובדה שגם הבחורה שהייתה אותנו הגיעה לפיסגה).
אני הייתי בסוקוטאי רק יום אחד. בבוקר ב-8:00 שכרתי את האופנוע. נסעתי לאתר הארכיאולוגי טיילתי בו כשעתיים, והמשכתי לשמורת הטבע. אני ממליץ לא להתחיל לטפס בהר אחרי השעה 11 בצהריים, על מנת שלא תתקעו בחושך בזמן הירידה ממהר, וגם בדרך חזרה לעיר סוקוטאי. לא נעים לנהוג במזרח הרחוק בחושך, מפני שלמקומיים יש מין מנהג מוזר כזה, לכבות את האורות בזמן הנהיגה. הם מדליקים רק כשהם חושבים שהם צריכים לראות משהוא ספציפי. המנהג הזה הוא בעיקר בבורמה, קמבודיה וויאטנם, אבל גם בתאילנד ככל שמתרחקים מהערים הגדולות. כנראה שהם חושבים שהם חוסכים במצבר כאשר הם מכבים אורות.
קרא עוד
