”טיפוס על הר הגעש לנין“
הר הגעש לנין (volcan lanin) שעל גבול ארגנטינה- צ'ילה הוא הר מיוחד ומהמם, שרבים מנסים לטפס עליו, אך עצם היותו טרק קשה מהרגיל וכנראה אחד הקשים שתעשו בטיול, בעיקר בחבל פטגוניה, הופך אותו ליעד שרואים אותו רק מחלון האוטובוס וחבל. לנין מתנשא לגובה 3747 מטר מעל פני הים, לחבר'ה שטיפסו בהרי בוליביה ופרו זה אומנם נשמע נמוך אך יש לזכור כי ההר בולט מעל תצורת הקרקע ממנה הוא מתנשא ב-2631 מטר אותם יש לטפס... אם תקחו את העובדה הזאת ותפרסו אותה ל-360 מעלות של נוף פנורמי מדהים עם הרי געש מתנשאים במרחקים, הרי שקיבלתם טרק מנצח! הר הגעש הוא בצורת קונוס מושלג והינו רדום, ההתפרצות האחרונה אירעה בערך לפני 10000 שנה. האופציה היותר פופולארית, המתויירת והמודרכת היא הר הגעש ויאריקה שנופל בכ-1000 מטר מלנין, אבל הכי כיף לעשות לבד שאת מה שלא עושים הרבה- וזה שווה את זה.
לטרק הזה כדאי להגיע עם נסיון בהליכה בשלג עם קרמפונים וגרזן, אין פה טיפוס קרח. מי שמטייל ומתחיל בדרום ארגנטינה, מומלץ אולי להתנסות באל צ'אלטן או ריו טראנקילו בהליכה על קרח עם ציוד ייעודי, לא חובה, יש אפשרות לספר לפקח את "מעלליכם" בטיפוסי קרח שונים ולהדגים טכניקה פשוטה של תקיעת גרזן בקרח וכד', כך אנחנו עשינו אבל האחריות פה עליכם וכרוכה בסיכון, בעיקר למי שלא מנוסה בטרקים. הטרק אומנם קשה אבל ההגעה לפיסגה מסומנת ולא דורשת ציוד טכני כמו כמעט כל הפסגות הגבוהות בפטגוניה, הליכה על השלג זה החלק היחידי שאולי יהיה זר לכם המטרקים.
תיאור הטרק מתייחס לגרסה העצמאית. ישנן סוכנויות טיולים שאפשר לצאת איתן מסן מרטין וחונין (שניהן 'דה לוס אנדס'). נתחיל עם לוגיסטיקה: יש לשכור ציוד בעלות לא נמוכה של כ-300 פזו (השכרה ליומיים) בסן מרטין וזהו ציוד חובה שגם יבדקו אותו בכניסה לאתר!
הציוד כולל: קרמפונים, גרזן קרח פנס, ערכת עזרה ראשונה, קסדת טיפוס, מכשיר קשר (אחד לכל הקבוצה), שק"ש וציוד חם, מעיל גשם, נעלי הרים נגד מים, מקלות הליכה, גזיה, משקפי שמש. זהו ציוד החובה שיהיה איתכם, הריינג'רים יוודאו שאתם יודעים להשתמש בו בכניסה לפארק. כמו כן, ינתנו הסברים ותאלצו למלא טפסים למקרי חירום, תסמכו על הריינג'רים. הם רוצים שאנשים יטפסו אך עם זאת דואגים לביטחונכם. הטרק מפורט דיו בספר הטרקים בפטגוניה של לונלי פלאנט ומומלץ להשתמש בו.
את הטרק ניתן לעשות אך ורק בימים בהירים! אי אפשר להאריך את הטרק, אלא במקרי חירום ובאישור הריינג'רים. לאחר שהגעתם למשרד הפארק, נרשמתם ובדקו אתכם, חוצים את הכביש ומתחילים ללכת בשביל הנוח כשמולכם מתנשא גורד השחקים לנין, הליכה על אדמה געשית עם נוף מיוחד. הטיפוס מתחיל מתון על סוללת עפר שנשארה מנסיגת הקרחון העצום שישב שם בעבר הרחוק. לאחר מכן, תתחילו לזגזג למעלה בין גושי הבזלת עד שתגיעו למחסה הצבאי refugio rim-26. המחסה נבנה, כמו גם השביל שעליתם בו, על ידי יחידת החי"ר ההררי של ארגנטינה, כבוד.
משם עולים בדרך קצרה, אך קשה, של כחצי שעה בדרדרת וולקנית, עד שתגיעו למחסה refugio CAJA, מועדון המטפסים של חונין בנה את צריף הפח המכוער הזה בגובה 2660 מטר, אחרי שתיכנסו אליו, תגלו כמה הוא יעיל ומבודד בעיקר כשיש קבוצה של אנשים בתוכו, כשהרוחות ישרקו בלילה והמעלות ירדו מתחת לאפס כבר תבינו. יש לאסוף שלג מהסביבה ולהמיס אותו בגזיות כי זה מקור המים היחיד, יש להצטייד בהרבה מים לקראת הטיפוס. היום טיפסתם 1518 מטר ומחר עוד 1116 מטר, מעודד לא? לכו לישון מוקדם כי התחלת הטיפוס היא בשעה 4 לפנות בוקר, נשמע רע אבל בשעה כזו התנאים אידיאליים, כשתזרח השמש אתם תודו לעצמכם שהחלטתם לטפס. מהמחסה יש שביל על הסלעים עד שמתחילים הליכה על השלג, בכל צעד יש לנעוץ את הנעל חזק בשלג ולטפס בביטחה, בכמה מקומות השיפוע ממש חד ואם הוא יותר מדי חד סימן שסטיתם מהשביל המסומן בהתזות צבע ומקלות. אם התחלתם בשעה 4 אז בין 8 ל-9 כבר תהיו בפיסגה, שימו לב שאתם מחוייבים להודיע בקשר כשהגעתם למעלה ואסור בתכלית לרדת מהפיסגה אחרי 12 בצהריים.
לא הייתם בכזאת פיסגה בחיים, מכוסה כולה שלג ותלולה בטירוף, מכל עבריה יש מדרונות תלולים שיקחו אתכם למטה בדרך 'המהירה'- זהירות. הפיסגה עצמה יחסית קטנה מאוד עקב היותו הר געש קונוסי. מפה רואים את איזור שבעת האגמים מדרום, ההרים הגבוהים הבולטים הם טרונדור ליד ברילוצ'ה, ויאריקה מצפון שניצב מעל פוקון ועוד שרשרת של הרי געש מצפון וביום טוב גם את האוקיינוס האטלנטי במערב צ'ילה. הירידה יחסית קלה ומהירה יותר עד למחסה, אם השארתם שם ציוד, ומשם חזרה לכניסה לפארק. גם את העליה וגם את הירידה יש לעשות יחד כקבוצה, פה חטאנו כשהלכנו כל אחד בקצב שלו עד שאיבדתי את חברי לקבוצה והתברברתי בהר למשך 3 שעות, חוויה מיוחדת אך לא מומלץ, בטח בגובה כזה. בהצלחה!
קרא עוד
