”טיול בהואנג שאן“
אנחנו זוג בני 25 ובמסגרת טיול בן שלושה שבועות בסין הגענו להואנג שאן - ההר הצהוב. ההחלטה להגיע להר הייתה ספונטנית יחסית בטיול, ולכן לא היה לנו הרבה אינפורמציה מראש, אלא רק את הלונלי פלנט. הקדשנו להר עצמו יום אחד, ועוד שני חצאי ימים להגעה כי הבנו שלינה על ההר היא עסק יקר יחסית. כיוון שכך, החלטנו לישון בכפר טנקו (Tangkou) שהוא ממש לרגלי ההר ולא בטונשי, על מנת לחסוך בנסיעה ביום הטיול בהר.
לטנקו הגענו מהנגזואו, שם גם עזרו לנו לסגור מלון להר. בהנגזואו יש עמדות אינפורמציה קטנות ברחוב ושם לא ממש דיברו אנגלית, והיו גם כמה "חנויות" אינפורמציה יותר מסודרות שדיברו איתנו אנגלית שוטפת וסבבה. הם התקשרו למלון שרצינו להזמין בטנקו והזמינו לנו חדר, כיוון שבמלון לא דיברו בכלל אנגלית (פירוט על המלון בטיפ נפרד). הם גם הסבירו לנו איך להגיע לטנקו- צריך לקחת אוטובוס מתחנת האוטובוס המערבית בהנגזואו (רק ממנה יש אוטובוסים לטנקו)- היא די רחוקה מהצד המזרחי של האגם אז תתכננו את הזמן בהתאם. כשאנחנו היינו (אוקטובר 2011) היו שישה אוטובוסים ביום, הראשון ב-8 בבוקר והאחרון ב-15. הנסיעה ארכה כ-3 ורבע שעות, עלתה 98 יואן לאדם והייתה בסדר גמור.
כשהגענו לטנקו לא היה לנו מושג מה קורה ולאן ללכת. לא היו מוניות ולא היה אף אחד דובר אנגלית. הצלחנו להסביר למישהי שתתקשר בשבילנו למלון שלנו ותבקש שיבואו לקחת אותנו, והם אכן באו (באופנוע...).
למחרת קמנו מוקדם (6.30) ויצאנו להר. יש מהכפר שאטלים שנוסעים כל הזמן לכניסות להר- מחיר 13 יואן, נסיעה של כ-20 דקות (צריך לקחת בחשבון גם זמן המתנה לאוטובוס). השאטלים יוצאים מהקצה של הכפר, באזור המלון בו ישנו, וכנראה גם מהתחנה המרכזית. בכניסה להר קנינו מפה באנגלית ב-5 יואן (בדוכן דואר של china post) והיא הייתה די שימושית כיוון שעזרה להבין את התמונה הגדולה של כיווני השבילים.
התחלנו את הדרך למעלה בעליה ברכבל המזרחי (Yungu)- המתנה של 45 דקות בתור! המחיר לכניסה להר הוא 220 יואן, והרכבל הוא 90 יאון לכיוון. יש הנחות לסטודנטים וכאלה, כדאי להביא כרטיס כי זה ממש משמעותי (חצי מחיר בכניסה). התכנון שלנו היה לעלות ברכבל ולרדת ברגל וכך להספיק ביום אחד. מתחנת הרכבל בראש ההר עשינו את דרכנו לכיוון הרכבל השני (Yuping) בדרך לא ישירה, דרך הים הצפוני. השביל מסודר מאוד- שביל אבן מרוצף ומשולט. עברנו את תחנת הרכבל השניה בצהריים, לאחר 5 שעות של הליכה בנחת והפסקה לארוחת צהריים. משם המשכנו למטה ויצאנו מההר בסביבות 4 וחצי, ירדנו בשאטל חזרה לכפר.
למחרת נסענו באוטובוס לשנגחאי, נסיעה של כ-7 שעות. יש כמה אוטובוסים ביום, הראשון ב-6 וחצי והאחרון בסביבות הצהריים. אנחנו הזמנו את כרטיסי הנסיעה דרך המלון והיו עם זה קצת בעיות אך היה בסדר בסופו של דבר.
טיפים כלליים להר: הביאו איתכם להר כל מה שאתם צריכים, כולל ארוחת צהריים ונשנושים כיוון שהכל שם יקר וגם ממש לא נראה מזמין. אנחנו לקחנו 2 מנות של אורז לבן מהמלון והיה אחלה. בטנקו יש חנויות ואפשר להצטייד שם. ההר עצמו עמוס מאוד בקבוצות מטיילים, אך כרגיל אצל הסינים- ככל שמתרחקים מתחנות הרכבל יש פחות אנשים. ההליכה על ההר אינה רק למיטיבי לכת, אך היא גם לא קלילה. העליה והירידה קשים יותר מההליכה בין התחנות כך שאפשר לשקול לעלות ולרדת ברכבל. לדעתנו, יום אחד על ההר היה ממצה ומעניין ובהחלט שווה להגיע עד לשם גם מבלי לישון על ההר.
קרא עוד
