”שלושה שבועות באי אוויה“
טיילנו באי אוויה או אויה (EVIA) במשך שלושה שבועות(!) יוני-יולי 2013. עד עכשיו אני מהסס אם לכתוב על אי זה משום שאצטער מאוד אם עם ישראל ינהר אליו בהמוניו, זאת כתב/ה גם לפני באתר: lydiah. לדעתנו, השהות באי אינה מתאימה לתיירים שמחפשים חבילות נופש/הכל כלול. ההגעה לאי פשוטה יחסית: יוצאים משדה התעופה של אתונה (על כביש 62) ועולים על כביש מהיר וממנו עוברים לאוטוסטרדה (כביש E94 או A6) החוצה את העיר אתונה (דומה למשל ל"נתיבי איילון" שלנו, רק צריך לשלם אגרה). ביציאה מספר 8, פונים ימינה לכיוון כביש מספר 1 או E75 לכיוון LAMIA, נוסעים כ- 50 ק"מ, עד שמגיעים למחלף בו הכביש העיקרי ממשיך בכיוון צפון-מערב. יורדים ימינה במחלף לכיוון כביש מס. 11 ל- חלקידי Chalkida. נוסעים בו כ-14 ק"מ, עד שמגיעים לגשר.
עוברים על הגשר לחלקידי. עד לחלקידי הנסיעה חלקה ומהירה אך מכאן צריך להתרגל לנסיעה בכבישים צרים, מפותלים שהיכולת לעקוף בהם היא מוגבלת. הנהגים המקומיים אדיבים יחסית ויאפשרו לכם במרבית המקרים להשתלב בתנועה. רק בחלקו הדרומי של האי יש כביש ישר יחסית בו אפשר לפתח מהירות, אבל היזהרו ממהמורות שיכולות להופיע בפתאומיות וצריך להיות ערניים להן. השילוט בדרכים באי הוא במרבית המקרים על טהרת השפה היוונית, לעתים הכיתוב באותיות דפוס ולעתים בכתב (ויש לעתים שוני). הכנו את עצמנו לתרחיש זה ותמיד היה לנו בהישג יד דף ובו רשימת האותיות ביוונית ומולן האותיות המתאימות באנגלית.
על מנת לחוות את המראות היפים של האי צריך לקבוע "בסיסי יציאה" ומהם לתור את האי. אנחנו חילקנו את שהותנו באי לשלושה מקומות, שבוע בכל מלון: - צפון-מערב האי – מלון בשם Astrolabe Hotel שנמצא בכפר Chronia (נמצא כ-4 ק"מ צפונית לעיירה Limni). - מרכז-מזרח האי – מלון בשם Valledi Village Hotel שנמצא ב- Paralia Kymis (הנמל/חוף הים של העיירה Kimi). - דרום האי – מלון בשם Anastasia בעיירה Karistos. כל המלונות היו נעימים מאד. ה"צוות" בכל מלון היה מורכב מבעלי או מנהלי המלון ו/או בני משפחתם. בדרך כלל רק הצעירים מבני המשפחה יודעים ל"קשקש" באנגלית ומתרגמים להוריהם.
באי חופים מסוגים שונים: חוליים (אמנם לא כמו אצלנו אלא מדובר בחצץ דק-דק), חופי חלוקים, חופים סלעיים. חופים שנכנסים למים ולאחר מרחק של כ-5 מטר נמצאים בתוך מים עמוקים בצבע טורקיז. חופים שמשתרעים לאורך קילומטרים וחופים שרוחבם מגיע לעשרות מטרים בודדים. החופים מלאים במתרחצים בעיקר בסופי שבוע (ימים שבת וראשון) אבל תמיד ניתן למצוא מקום ללא צורך להתחכך באחרים, אבל למצוא חנייה לרחב זה לעתים סיפור מייגע. באחד מהחופים בו ביקרנו אף אסרו להכניס כלי רכב ל"כפרון" הצמוד לחוף והפנו את הבאים למגרש חניה מוסדר, ללא תשלום, אבל מרוחק מהחוף עצמו (בכפר Ag. Apostoli).
החופים הפונים לכיוון צפון (יש כאלה ממש בצפון האי ויש כאלה בחלקו הדרומי שפונים לכיוון צפון) מועדים לרוחות חזקות. שאר החופים ובעיקר אלה שצרים מאד אינם מושפעים בזמן שהים גלי. החוף הדרומי ביותר שלאורך מפרץ Karistos מושפע גם הוא מהרוחות אבל בדומה למפרץ אילת הרוח מגיעה מצפון וזורמת לכיוון דרום. למרבית החופים ניתן להגיע בדרכי עפר סבירות ולאטרקטיביים שבהם ניתן להגיע בדרכי עפר שהנסיעה בהן מאתגרת יחסית. אנחנו שכרנו ג'יפון טריוס כבר בשדה התעופה של אתונה ועימו הגענו לכל חוף ולכל פינה באי.
לעתים חלק מדרכי האספלט נקטעות ללא שום סיבה הנראית לעין והמשכן הוא בדרך עפר. להערכתנו מרבית הקילומטרז' שנסענו באי זה היה בדרכי עפר ולא על אספלט. צריך להתחשב בכך לגבי תכנון זמני הנסיעה ממקום למקום. לדוגמא: המרחק מהמלון הראשון שלנו בצפון-מערב האי, למלון שנמצא במזרח-מרכז האי, הוא כ- 160 ק"מ והנסיעה נמשכה כ-4 שעות!
- צפון האי – ירוק, עשיר במים. החלק הצפוני שבו מישורי ובו גידולים חקלאיים רבים. חלקו המרכזי הררי (עד כ-1000 מטר גובה). בחלקו הדרומי עמקים וערוצי נחלים שבחלקם זרמו מים גם בקיץ. - מרכז האי – החלק הצפון מזרחי שלו הררי עם פסגות הרים שגובהן בין 1400 מטר ל- 1700 מטר. החלק המערבי מישורי יחסית ועשיר בגידולים חקלאיים. - דרום האי – מחובר למרכז האי ברצועה צרה יחסית והוא הררי ברובו עם פסגות הרים בין 1000 מטר ל- 1400 מטר. אזור זה צחיח יחסית לשאר האזורים. הסיבה לכך בעיקרה היא הרוחות העזות המנשבות תדיר ואינן מאפשרות לצמחיה להתפתח. כל זאת למעט בחלק הצפוני וצפון מזרחי של אזור זה. יש כאן ערוצים שבהם זורמים נחלים ומפלי מים הפעילים כל השנה. מקומות אלה אמנם בודדים יחסית אך עשירים בצמחיה.
אתרים באי – אין באי אתרים מרשימים במיוחד. להלן מספר הערות לגבי חלקם: מפלי דרימונאס (Drymonas) - מקום זה מוזכר בכמה מאמרים לגבי האי (ביוונית ובאנגלית). הם נמצאים בחלקו הצפוני של הא
קרא עוד
