טיפים נוספים על תחבורה בתאילנד

יש נסיעות בתאילנד בויאטנם ובעיקר בהודו של נסיעות של13 ו14 שעות ואחד החוויות שלי היו לשחק בקלפים עם המקומיים שמתים גם להעביר את הזמן הזה וגם לשחק עם תיירים בעיניי זה דבר חובה לקחת לטיול חבילת קלפים בעיקר לאלה שמטיילים עצמאי.

בטיחות בדרכים בתאילנד אינה גבוהה. הנסיעה היא הפוכה מהנהוג בישראל ולכן חשוב מאוד בחציית כביש להסתכל ימינה ואח”כ שמאלה על רכבים חולפים. בצ'אנג מאי אין הרבה רמזורים או מעברי חציה ולכן יש להיזהר במיוחד. מעבר החציה הוא המלצה בלבד ויש הרבה מאוד אופנועים. שמרו על הילדים.

אופנוע בכלל זה דבר מסוכן ובתאילנד בפרט, אבל אין ספק שזאת הדרך הנוחה ביותר להתנייד במדינה הזו בכלל ובעיר פוקט בפרט. זוהי הפעם העשירית לפחות שאני שוכר אופנוע בתאילנד, ולצערי כל פעם אני רואה חבר'ה ישראלים עושים את אותן הטעויות. לכן החלטתי להעלות את הטיפ כדי לנסות לסייע למי שמחליט לשכור אופנוע.

קסדה – חובה! גם בטיחותית (הרי רוב מקרי המוות בתאונת אופנוע אלו פגיעות ראש), וגם תייר שנוסע ללא קסדה ייעצר בטוח ע"י שוטרים. חוץ מאי הנעימות הברורה והטרטור, מדובר בקנס של עד 1,000 בהאט (תלוי באזור). תקפידו על קסדה גם בנסיעה של שתי דקות!

אל תדברו בטלפון בנהיגה, גם לא לבדוק SMS/וואצאפ. אם אתם חייבים להסתכל במפה של ה-GPS, תעמדו בצד חצי דקה ותסתכלו.

לא לשכוח: נוסעים הפוך מישראל בנתיב השמאלי (כמו באנגליה), זה אומר שפניה שמאלה = פניה ימינה בארץ. ופניה ימינה= פניה שמאלה בארץ, זאת אומרת פונים שמאלה ונכנסים לנתיב השמאלי. תעשו לעצמכם טובה ותעמדו עם האופנוע בצד ליד הצומת הראשון, ותסתכלו שתי דקות איך אנשים פונים ותלמדו.

נוחתים ולוקחים את המזוודות. לפני שיוצים מהאולם יש מעין דלפק עם שלט אדום גדול שאני לא זוכר מה כתוב עליו(אולי TAXI) – בכל אופן יש שם 2 ואני מניח שהם עובדים יחד. גשו לדלפק ואימרו שאתם צריכים מונית. זה יעלה לכם 160 באט למונית פרטית למרכז העיר שזה מחיר מגוחך. הנסיעה תערוך כעשרים דקות אבל זה תלוי איפה המלון שלכם נמצא. היא תתן לכם פתק כזה ואתם תצאו משער מספר אחד (חשוב כי רק שם יש את המוניות שעובדות עם הדלפק). בקיצור אתם תתנו את הפתק לסדרן ובסוף תשלמו לנהג.

 בקשר לנסיעות בתוך העיר:
 אפשר לקחת טוקטוקים – יקר יותר ופחות נוח. אפשר להתמקח איתם על המחיר וזה תלוי במרחק.
 אפשר לקחת מוניות אדומות – מדובר על טנדרים אדומים שהם כמו מוניות שירות. הם מאוד זולים ועולים כ-20 באט לאדם ביום ו-30 באט לאדם בלילה לנסיעה של כמה דקות.

 המוניות האלה הם מוניות שירות ויש מלא כאלה שם. אפשר לקחת מונית כזו ולסגור אותה לטיול יומי כמונית פרטית.

 איך חוזרים לשדה התעופה? גם עם מונית אדומה. זה עולה 150 באט ותופסים אותה עצמאית.
 שוב, זה מאוד נפוץ שם ויש הרבה מאוד כאלה.
 אני העדפתי נסיעה עם מונית אדומה על פני טוקטוק, אבל זה כנראה אינדיבידואלי.

ה-דילמה, מקופנגן/קוסומי ל-פוקט/קופיפי: טיסה -או- נסיעה? אז ככה, קודם כל ההבדל הוא מינימום 2000 באט. (כלומר טיסה היא בערך פי 3 מנסיעה). אפשר בכל משרד נסיעות בקופנגן/קוסומי לקנות מה שנקרא: Joint ticket, כלומר- חבילה של כרטיסים שמסדרת אותך מהגסטהאוס במקום המוצא עד ליעדך.

הנסיעה היא מונית לרציף המעבורת (שעה לפני המעבורת), מעבורת לסורטאני (בין שעה לשעתיים), אוטובוס לקראבי (כ-3 שעות), סירה למקום היעד (קופיפי/פוקט כשעה-שעתיים) כל החבילה הזו עולה כ1000 באט. חבילת הטיסה דורשת בדיוק את אותה דרך, רק שצריך להוסיף גם את המוניות שבין המעבורת לשדה התעופה ומשדה התעופה למעבורת. לא לשכוח להוסיף גם את השעה וחצי שצריך להיות בשדה התעופה לפני הטיסה, ועוד ספיירים וכמובן המחיר שהוא בערך פי 3...

מיותר לגמרי. דרך הג'וינט טיקט, הנסיעה מתוקתקת, מאורגנת, הכל הולך מסודר וחלק... מספיק אנשים מחכים בכל מעבר כדי להסביר לאן להמשיך והנסיעה באמת נוחה.

לינה הזמנו מהארץ דרך האתר המצורף והיה פשוט מצוין. Century Park Hotel- בבנגקוק, יקר לטעמי (80$ לחדר), אבל את ארוחות הבקר שם לא נשכח. 

Duantawan Hotel בצ`יאנג מאי - ממש מצוין. נמצא ממש ליד שוק הלילה, אפשר לבלות שם כל ערב. מחיר סביר (60$ לחדר). 

בפוקט היינו ב- Best western Hotel על הלגונה בחוף קרון. היה זול יחסית 40$ לחדר. 

נהג מונית גדולה עם מונית ל - 7 נוסעים, אמין ונחמד.