”הגעה עצמאית וביקור באושויץ בירקנאו“
יום הראשון.
ממליץ להגיע לאושויץ מוקדם ככל האפשר. צדק קודמי שכדאי לוותר על ארוחת הבוקר. אנו נסענו מאחר שלא מיצינו הכל נסענו למחרת.
ההגעה מתחנת המרכזית בקרקוב. יש מיניבוס כל 20-30 דקות. הנסיעה נמשכת כשעה וחצי עד לפתח הכניסה למוזיאון. ביולי המיניבוס הראשון יוצא בשעה 7:00 מרציף G7. אנו הגענו בשעה 7:30. רכישת הכרטיס אצל הנהג במחיר 12 זלוטי. אופציה טובה יותר בקופת הכרטיסים. עלינו על המיניבוס של 8:30 והגענו בשעה 10:0. אין כניסה עצמאית אלא חייבים להצטרף לסיור מאורגן באנגלית בשעה 11:45. הסיור באושויץ נמשך כ 3 שעות ובבירקנאו כשעה. מדריך פולני דובר אנגלית רהוטה, כנראה הושפע מ“החוק הפולני האוסר ליחס לעם הפולני אחריות לפשעי השואה”. ההסבר לא הרשים אותנו, נטשנו את הקבוצה וביקשנו להצטרף לקבוצת תלמידים.
הצטרפנו באמצע הסיור ופספסנו כמחצית. משם המשכנו עם השאטל לבירקנאו ושוב הצטרפנו לקבות תלמידים. הסיור נשך מעל 3 שעות שבסוף התקיים טקס מרגש ברחבה.
יום השני:
נסענו עם השאטל בשעה 7:00 הגענו בשעה 8:30 התור היה קצר. ונכנסנו תוך דקות אחדות ומיד הצטרפנו לקבוצת תלמידים. הסיור נמשך כ 3.5 ש'. ההסברים של המדריכה היו מאוד מרגשים בלי שום השוואה למדריך הפולני. אני בן דוד של תאומות מנגלה, ילידות 1937 ששרדו את הניסויים ילדו ילדים ואחת מהן ילדה תאומים. ליד ביתן 10 סיפרתי את הסיפור המשפחתי שלי (אינני איש עדות) , נולדתי לאחר השואה. ניצחנו את היטלר בגדול בנוסף לתאומה שילדה תאומים, יש לנו ארבעה זוגות תאומים במעגל המשפחתי הראשון, Http/www.yeduot.co.il/articlees.
החזרה מאושויץ לקרקוב באוטובוס מרווח. אם יציעו לכם לרכוש כרטיס הלוך ושוב תסרבו בנימוס ע”מ שלא תהיו כבולים לחברה ספציפית.
קרא עוד
