לנוקרי הגענו ע”י המלצה של בעלת הגאסט האוס בטביליסי, היא זו שהתקשרה אליו ותיאמה הכל, בהסכמתינו. איך שירדנו מהטיולית במרכז סיגנאגי הציורית, פגש אותנו נוקרי והסיע אותנו לביתו. נוקרי הוא שוטר בדימוס, רווק, דובר גרוזינית ורוסית (בדומה לרוב הגרוזינים הוא לא שולט באנגלית), אשר רכש מבן משפחה וילה, גר בה לבד ומקדיש את כל כולו לאירוח של מטיילים. כשאני אומר כל כולו, אני מתכוון לזה.
הווילה בנויה על צלע הר המשקיף על עמק האלזאני מלא הכרמים (נוף עוצר נשימה מהמרפסת) וגם בחצר הווילה עצי גפן, תאנה ואגוז, שמהם הוא מפציר לאכול חופשי כאוות נפשנו. עוד לפני שהתמקמנו הכין לנו ארוחה מסורתית מירקות, לחם גרוזיני, גבינת עיזים, ושמן חמניות – הכל טרי ונקנה באותו הבוקר מהכפר וכמובן יין. בדומה לרוב תושבי העיירה, גם נוקרי מכין יין מהגפנים שגדלים אצלו, וכשהוא לא מכין – הוא קונה אותו מהשכנים או מהיקבים הסמוכים.
הוא ארגן לנו את כל שהותינו בעיירה, כולל סיור טעימת יינות ביקבים באזור וביקור במנזר דויד גארז'ה המפורסם, כולל שלוש ארוחות ביום (גישה חופשית למקרר שלו, ולארוחת ערב משתנה עם בשר צלוי ויין עם המטיילים מהגסט האוס ממול, במרתף היינות שלו, שבו הוא שומע פינק פלויד בפטיפון) במחיר מצחיק, שמראה שהוא באמת נהנה מזה ולא עושה את זה למען רווח, מעבר לדרוש לפרנסה.
שימו לב, הבחור לא דובר אנגלית, אז אם ביניכם דובר רוסית אל תהססו להתקשר אליו, לומר ששמעתם עליו דברים חמים ממטיילים מישראל ושאתם רוצים לבוא להתארח. אחרת, אפשר לבקש ממישהו שכן דובר (בעל הוסטל, מדריך או נהג שהתידדתם איתו) ולהזמין בשבילכם וכאשר תגיעו, אין ספק שעל אף קשיי התקשורת, טוב הלב והרצון שלו לעזור יעזרו למצוא דרך לתקשר אחד עם השני. לי הוא עשה את הטיול.
קרא עוד
