”יום במונטנגרו“
בילינו יום עמוס אך חוויתי במונטנגרו. עצרנו לדקות ספורות ב - Perast ובנקודה נוספת לחופו של הפיורד של קוטור לפני שהגענו לעיר עצמה. חנינו בגדה הנגדית לעיר העתיקה ונכנסנו אליה דרך השער הראשי (מחוץ לשער, משמאלו נמצא קיוסק למזכרות המהווה גם את המודיעין וניתן לקבל בו מפת חינם של העיר. שרותים נמצאים בדרך מהנהר לשער (מחוץ לחומה) או בכיכר הנשק. סיור קצר בעיר אורך כשעה - שעתיים ללא טיול על החומה. מקוטור נסענו לבודווה. הנסיעה משעממת בתחילה עד שנגלים נופי הים והחופים. בבודווה יש להחנות על הטיילת קרוב לעיר העתיקה הקטנה בה מומלץ לסייר רגלית (כולל כניסה בתשלום למצודה). מבודווה נסענו דרומה לאורך החוף לתצפית על האי סווטי סטפן (ללא ביקור בגלל קוצר הזמן) ומשם נסענו מעט חזרה ופנינו מזרחה ל - Cetinje (ללא ביקור) וממנה לפי השילוט של הפארק הלאומי Lovcen לביקור במאוזוליאום של פטר השני. המאוזוליאום מרשים וכך גם הנוף ממנו, אך קחו בחשבון שהדרך אליו לא קלה (השילוט לא תמיד עקבי ל``פספורט``- סעו לפי שלטי הפארק עם העדפה לשלטי המאוזוליאום ) ובסופה יש טיפוס של 460 מדרגות. הנסיעה חזרה לקוטור היא בירידה תלולה בכביש צר ומתפתל – קחו בחשבון לפחות שעה ורצוי שלא בחשיכה. גם את הנסיעה מקוטור עד למעבורת מ - Lepatana ל - Kamenari לא רצוי לעשות בחושך – הדרך צרה, חשוכה, גובלת במים ללא מעקה ושוקקת הולכי רגל ואופניים ללא אורות. בקיצור – כדאי להיות לפחות לילה אחד במונטנגרו (לינה בבודווה או בקוטור) ואם לא – לבצע את המסלול המתואר לעיל הפוך כך שלא תסעו בקטעים הבעייתיים בחושך.
קרא עוד
