תחבורה ציבורית ומוניות באגרה

במגרש החניה שמחוץ לתחנת הרכבת באגרה יש דוכן שבו ניתן לשלם מראש על מוניות. זו הדרך הבטוחה לוודא שתקחו מונית אמינה במחיר הוגן. יתרונות ה"תשלום מוקדם": התשלום מתבצע בדוכן, לקופאי, והנהג לא ינסה לדרוש סכום נוסף כשתגיעו ליעד. ניתן לקבוע מראש את מסלול הביקור, והנהג לא ידרוש תשלום נוסף בכל יעד (למשל, הטאג' מאהאל והמבצר האדום). המחיר הוא למונית, בלי קשר למספר האנשים הנוסעים בה. אם ישנים באגרה, הנהג ייקח אתכם לכתובת שנתתם מראש ולא למלון שהוא "same-same " והוא מקבל ממנו עמלות... חסרונות: יתכן שניתן להשיג מונית זולה יותר ברחוב. במידה ובחרתם לעשות זאת, בדקו קודם מה המחיר בדוכן, כנקודת סף למיקוח. 

טיול יומי לטאג' מהאהל מדלהי ניתן לעשות בשלוש דרכים: א. רכבת שיוצאת מהמיין באזאר מוקדם בבוקר וחוזרת בשעות אחה"צ (התארגנות עצמאית). ב. שכירת מונית (עד 4 אנשים) במחיר 2,800 רופי. משך הנסיעה כ-4-5 שעות לכל כיוון ג. אוטובוס תיירים - האופציה הפחות מומלצת, היות ולרוב מדובר בתיירים הודים בלבד... האוטובוס יוצא ב-7 בבוקר וחוזר באמצע הלילה, כיוון שבדרך עוצרים במבצר אגרה ובעוד 2-3 מקדשים, חנויות ועוד עצירות שונות ומשונות. 

במספר סוכנויות נסיעות ברישקש (ובפרט בלקסמן ג'ולה) מציעים אוטובוס סליפר לאגרה.

לתשומת ליבכם, האוטובוס בכלל נוסע לעיר בשם מהוטרה הנמצאת כשעה וחצי נסיעה מאגרה.

כשמגיעים בבוקר למהוטרה הנהג מעלה אתכם על לוקל באס שלוקח אתכם לאגרה.

הסידור לא כל כך נורא, מה שמעצבן זה שאף אחד לא מספר לכם את זה!

לקחנו רכבת מדלהי לאגרה (הלוך חזור כ- 350 רופי) שלא במחלקה הממוזגת והיה בסדר גמור. יצאנו ב- 7:15 (ריקשה לתחנת ניזמודין – 50 רופי, אך קר מאוד בבוקר) והגענו לאגרה ב- 11:00. שימו לב שיש רכבת שיוצאת מהמיין בזאר ב- 6:15 ומגיעה תוך שעתיים, אך עולה 375 רופי לכיוון.

באגרה שכרנו מונית לכל היום – 600 ר` (הם מתחילים מ- 900 ואף למעלה מכך). נסענו איתו לפוטיפר סיקרי שם יש ארמון/טירה מאוד יפים. כדאי לקחת מדריך מקומי (לא יותר מ- 100 ר` כולל טיפ). אגב, בכל מקום ינסו לחלוב מכם כסף, אפילו נהג המונית ניסה להגיד לנו שכדאי לוותר על פוטיפר סיקרי כי סגור שם (ובך היה חוסך נסיעה ארוכה מאוד שעליה למעשה שילמנו את רוב הכסף). לסיקרי, הלוך-חזור, כולל סיור במקום - כ- 4.5 שעות.

הגענו לטאג`-מאהל ב- 16:00, נכנסנו מהשער הדרומי (בשער המערבי תמיד יש תור ארוך). 750 רופי לאדם (לא לשכוח לקחת מהדלפק מים + כיסוי לנעליים). נשארנו עד 17:15 (בשקיעה), אכלנו ארוחת ערב בקרבת מקום ויצאנו ב- 20:00 ברכבת (כרגיל, הרכבת איחרה בשעה). הגענו לגסט האוס לקראת חצות. 

יש רכבת מהירה מדלהי שנקראת ``שטאבדי``. תוך שעתיים אתם באגרה וכרטיס כזה עולה 600 רופי. שווה את המחיר! הרכבת כוללת בקבוק מים מינרלים וארוחות. לא לפספס בשום אופן את הטאג` מאהאל! יש באגרה המון מה לראות. אנחנו באנו רק ליום אחד והצטערנו.

טאג` מאהל - אגרה: הטאג מאהל הוא אחד משבעת פלאי עולם ואין ספק שהוא בנוי בצורה מדהימה ומרשימה. יש כאלה שיאמרו לכם שזאת חוויה מדהימה ואל תוותרו, אבל... יש כאלה (כמונו) שיתארו את הטאג כמבנה ארכיטקטוני יפה מאוד אבל... קצת נסחפו כשכללו אותו בין שבעת פלאי עולם. טוב, בשביל לתקן את הרושם נאמר שהטאג` מאוד, אבל מאוד, יפה, החום והלחות באגרה גרועים כמו בדלהי. זה לא אחד משדות החובה שלכם אם אתם מוגבלים בזמן. אבל לשיקולכם :). האתרים השונים באגרה מוכיחים שההודים החכימו והבינו, שההיסטוריה יכולה להיות אמצעי מצוין להכנסת מטבע זר. לשם ההמחשה: כניסה לטאג מאהל עולה להודי 40 רופי ולתייר 750 (!!) רופי (זה לא זול בוודאי במונחים של הודו).

דרכי ההגעה לאגרה:  הדרכים לאגרה רבות ומגוונות. ניתן לנסוע בטקסי ממוזג עם נהג צמוד במחיר של 3,500 רופי – עד 4 אנשים, במחיר זה תכללו את כל ``העברות`` בין האתרים השונים באגרה, כל כיוון יארך כ- 4.5-5 שעות. אופציה אחרת: רכבת תיירים ממוזגת שעולה בסביבות ה 800 רופי לאדם ואורכת כ- 3 שעות לכל כיוון. דרך שלישית ומאוד לא מומלצת: נסיעה ברכבת רגילה. אנחנו זכינו לפגוש זוג חבר`ה צעירים שנסעו ברכבת הזולה (זו שרחוקה מהמרכז ועולה כ 350 רופי) וחזרו בערב ונראו כאילו עברו איזו מלחמה – החום הכבד מתיש שם ואל תתקמצנו לנסוע בלי מזגן – זה ממש לא שווה את זה. 

אם תזדקקו לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות ולשאול. שתהיה לכם חופשה נפלאה. הודו ממתינה רק לכם :) דיאה ושרון 

לכל ריקשה יש נטיה לגרור תיירים לחניות שמציאות לבעלי הריקשה תלוש דלק. אפשר ``לקמבן`` ולהשיג הנחות משמעותיות על נסיעה בריקשה תמורה לעצירות בחניות כאילה. החניות יפות ומקבלים שתיה חינם - כמובן שצריך לדעת לעמוד בשיכנוע של המוכרים.

במקומות מתויירים כמו אגרה ואראנאסי אין סיכוי למצוא מקום דרך מכסת התיירים, לכן שווה לתכנן מראש ולקנות כרטיסים לנסיעות המשך לפני שמגיעים למקומות כאלו ...

בערים גדולות ומתויירות דלהי, כלכותה, בומביי יש משרד כרטיסים לזרים בנסיעות הראשונות בהודו שווה להיכנס ולקנות משם את הכרטיסים.

גם בחגים עם קצת אופטימיות תמיד ניתן למצוא מקום ברכבת. יש מכסות שונות שבדרך כלל לא מתמלאות - מכסת ``חברי כנסת``, מכסת עיתונאים- תעודת עיתונאי ייתרון גדול (תוציאו בקאוסארן בנגקוק) ועוד מכסות שונות ומשונות.

אם נזכרתם מאוחר והכל מלא... סוכן נסיעות טוב יסדר לכם כרטיס ברובעי תרמילאים, העמלה היא משהו כמו 50 רופי לכרטיס (נסיעה מקומית באוטובוס בארץ).

SL SLEEPER- אחלה לרוב. תקנו שרשרת ומנעול- בכל תחנת רכבת הודית מוכרים ותנעלו את התרמיל שלכם. 

הנסיעות בהודו ארוכות ויכולות בקלות להימשך 20-40 שעות ... חטיפים, ספר, אטמי אוזניים, מוזיקה יכולים לעזור מאוד להעביר את הזמן.

סדין/ציפה בתרמיל הקטן במצב ``שלוף`` עוזרים להפוך את המושב ההודי לבית לשעות שתהיו ברכבת.

כשצריכים להגיע לתחנה לפני נסיעה להגיע לפחות חצי שעה מראש! התחנות בחלקן ענקיות וקשה למצוא את הרציף והרכבת המתאימים, צריך גם להיזהר מפקקי תנועה בערים הגדולות בדרך לתחנה ... 

כשמגיעים לתחנה, נתקלתם בבלאגן נורא ואתם לא מוצאים את עצמכם? קחו סבל - הם לבושים במדים אדומים ויביאו אתכם עד המושב שלכם. (לפעמים לא מספיק הבלאגן במציאת הרציף הנכון...קשה גם למצוא את הקרון הנכון יש רכבות מאוד מאוד ארוכות).

להזהר מגנבות, לנעול חפצים ולהיזהר ממשקאות ומאכלים מסוממים שיגרמו לכם לישון בזמן שיגנבו לכם דברי ערך!

בעת רכישה או ביטול של כרטיס עלייה לרכבת יש למלא טופס בו יש למלא מספר פרטים (הטופס קיים במשרדי הרכבת בשפע, הצטיידו רק בעט):

1. לסמן בעיגול הזמנה או ביטול.

2. פרטים אישיים של מספר האנשים הנוסעים.

3. מהיכן ולאן.

4. תאריך וחתימה.

החשוב הוא בעת ביטול הכרטיס יש לבצע ביטול עד 8 שעות לפני שעת הנסיעה 25% השתתפות. באם הגעתם מעבר לכך, אזי, יש השתתפות עצמית של 50%. באם הגעתם קרוב לשעה ההשתתפות מלאה.

כאשר היינו באגרה ורצינו לשנות תאריך לרכבת לוראנסי, בשל אי סימון המילה ``ביטול`` על גבי הטופס, למרות שהיינו 8 שעות לפני, נאלצנו לשלם 50% השתתפות במקום 25%. המקומיים מאוד ``אטומים`` בשירות שלהם ונעולים על הנהלים שלהם. אל תצפו לנסות אפילו ללמדם ולחנכם.. אנחנו ניסינו ואף המשטרה התערבה לטובתנו ודבר לא עזר.

אז שיהיה בהצלחה !