”ארוזה המדהימה, אילת של שוויץ“
נחתנו בציריך ומשם נסענו לחור, וברכבת לארוזה. הדרך יפה ומשגעת. היינו בתקופת הסילבסטר, הגענו למלון, הנחנו את החפצים ויצאנו אל הרחוב. נתחיל עם זה שיש אוטובוסים חינם לכל האטרקציות באזור. כל העיירה שוקקת מטיילים, ממש אילת של שוויץ. שכרנו בתחנת רכבת שתי מזחלות ב-24 פרנק ליום. פנינו לחנות "קו אפ" ומילאנו סל מוצרים מכובד כדי לעשות את שהותינו במלון לאווירה של טיול וכדומה. משם יצאנו לאטרקציה האמיתית : לקחנו איתנו את המזחלות ויצאנו אל האוטובוס. אני חלש בשמות של האתרים בהם היינו, אבל כל אחד שנמצא בעיירה יכוון אתכם מיד למה שאני מתכוון. האוטובוס אוסף אותך כאמור חינם - יש אתר ללימוד סקי אחרי בערך 8 תחנות מארוזה שכולם מכירים. יורדים שם מלא אנשים, מקסימום אפשר לשאול היכן הוא המקום שיש "טיטשער" ללימוד סקי. כך ב-100 פרנק לשעה למדנו לעשות סקי. למחרת כבר לא היינו צריכים את המורה, הוא לימד אותנו את כל הטיפים וזה הספיק לנו, למרות שכולם נשבעו לנו ששיעור אחד לא יספיק. מיותר לציין שהציוד לסקי גם הוא עולה כסף 33 פרנק ליום, היה שווה כל שקל מאחר ולקנות את הציוד זה יקר לאין ערוך. יש אפשרות לשכור לכמה ימים ולקחת איתך את הציוד ולנסות בשעות הפנאי.
לאחר מכן החל להחשיך, מקומיים סיפרו לנו כי קיימים קווי לילה עד 24:00 בלילה, כך שהיה לנו את כל הזמן בעולם. עלינו על אותו האוטובוס איתו באנו אל האתר ללימוד סקי, והמשכנו עוד שתי תחנות, שם עשינו דבר מפחיד: אתה מגיע למקום שהוא בעצם נקודת זינוק למסלול שכולו מואר והוא יורד עד לארוזה, דרך שבמזחלה לוקח לגלוש אותה רבע שעה. זה למתחילים כמונו שנסענו במהירות של 60 קמ"ש בערך, כך גלשנו עם המזחלות במסלול מפותל, ולא פחות מכך מפחיד מאוד, מאחר והדרך מפותלת ללא שום גדר המפריד בינך לתהום שמימינך ומשמאלך. רק רגליך הן הקובעות ימינה או שמאלה. המהירות בה הנך נתון לא נותנת לך שליטה מלאה, כך אתה מוצא את עצמך בתוך סיחרור של מהירות ללא אפשרות לפרוש. רק להאט וגם זה בקושי. אתה רואה אנשים צורחים מהתרגשות וכיף וזה נותן לך חשק לעשות עוד סיבוב, ועוד אחד. בסוף הירידה אתה נמצא בארוזה, עובר את הכביש וממתין לאוטובוס הבא שצ'יק צ'ק מגיע, ואז עולה לירידה נוספת במזחלות.
קרא עוד
