טיפים נוספים על תחבורה במיאנמר (בורמה)

אוטובוס לילה בינגון לבגאן עולה 15,500 צאט (נכון לפברואר 2015). האוטובוס יוצא ב-19:00 בערב ומגיע ב-04:00 לפנות בוקר לבגאן. האוטובוס מוריד מחוץ לבגאן ומשם צריך לתפוס מונית לתוך בגאן (כ-8,000 צאט מונית). האוטובוס מאוד נוח (סמי סליפר) עם שמיכות וכריות באוטובוס. האוטובוס מאוד קר ומפעילים מזגן אז שווה להביא ביגוד חם לנסיעה.

כרטיס נסיעה מבגאן למנדליי בבורמה עולה 9000 צאט (נכון לפברואר 2015). המיניבוס יוצא כל בוקר ומגיע בסביבות הערב המוקדמים. ההגעה בשעה הזאת מאפשרת להגיע ולמצוא גסטהאוס בלי להיתקע בחשכה.

רבים שואלים בפורומים ובכלל על האפשרות למעבר יבשתי לבורמה וממנה החוצה. מכיוון שהמדינה נפתחת לתיירות יותר ויותר, עם הזמן המידע כל הזמן משתנה, וגבולות שהיו סגורים במשך הרבה שנים, נפתחים. גבול אחד נוח שנפתח הוא הגבול שבין העיירות Maesot שבתאילנד, לבין העיירה Mayawaddy שבמיאנמר (בורמה). המעבר היבשתי חוסך כמובן כסף וכן מאפשר לטייל על הדרך באזורים הדרום מזרחיים והפחות מתויירים של בורמה, בעיירות Hpa-an, Mawlamain ועוד.

הדרך מעיירת הגבול לעיירות הקרובות בבורמה היא ארוכה יחסית, ולכן רבים ממליצים לעשות רק את אחד הכיוונים יבשתית ואת הכיוון השני בטיסה. חשוב! קטע הדרך שמעיירת הגבול וצפונה בתוך בורמה, פתוחה בכל יום לכיוון אחד בלבד, לסירוגין. לכן ייתכן ותצטרכו להמתין לילה בעיירת הגבול הבורמזית. חשוב מכך, שאם אתם עושים את הדרך יבשתית, ביציאה תשריינו יום לפני להיות כבר בפה-אן, למקרה שתוכלו להמשיך בדרך רק למחרת.

מבנגקוק לוקחים אוטובוס לילה ל-Mae-Sot, משם מונית אוהליכה רגלית של כ-30 דקות לגבול בורמה. מהעיירה Mayawaddy, אפשר לנסות למצוא טרמפ בתשלום או לנסוע בתחבורה ציבורית ל-Hpa-An. את הכרטיס מבנגקוק אפשר להזמין דרך סוכנויות (כ-800 באט אם אני זוכר נכון), או לנסוע לתחנת האוטובוס ולקנות במקום, היו אוטובוסים רבים ככה שלא אמורה להיות בעיית מקום. למרות כל ההסתייגויות הנ”ל, הדרך יפה ומומלצת כחוויה בפני עצמה וככניסה למדינה באוירה מקומית מיוחדת.

מחוות הדעת שקראנו ומתוך החוויה האישית של שהות כ-16 יום במיאנמר, בין דצמבר 2014 לינואר 2015,
 עדיף להתנייד בין ערים מרוחקות יחסית באוטובוסי לילה – Night Bus.

התשתיות עדיין אינן טובות – אין כבישים מהירים, לרוב האוטובוס יעבור דרך הרבה כפרים ויהיו עצירות רבות במשך נסיעת יום.

באשר ל-Night Bus – נסענו מינגון ל-Cakaw עם חברת האוטובוסים Green Myanmar Travek tours, ובהשוואה לאוטובוסי לילה שחווינו בהמשך במיאנמר, הם היו הטובים ביותר - אוטובוס חדש עם דיילת ומסך טלויזיה במשענת ועוד. ניתן לקנות כרטיס באינטרנט. העלות היא כ-20$ לאדם.

שימו לב, הרבה מהנסיעות בלילה יביאו אתכם ליעד בשעות המוקדמות, לעיתים ב-4 בבוקר ולעיתים ב-5 וחצי בבוקר.

היה גם מקרה אחד הזוי של אוטובוס לילה מ-Mandakay ל-Bagan, בעלות של כ-9$, אשר נאמר כי יגיע ליעד ב-4 בבוקר לערך ולמעשה הגיע ב-1 בלילה, כי כנראה נסע בדרך קיצור (בתוך נהר), כך שלא תמיד ניתן לסמוך עליהם על שעת ההגעה ליעד. עם זאת, שעת מועד היציאה די מדויקת והם יוצאים לדרך בזמן.

מאחר ועלות הטיסות הפנימיות מאוד עלתה ועומדת על כ100$, האופציה לחוסכים נותרה אוטובוסי לילה.

במהלך הטיול במיאנמר נסענו ברכבת פעם אחת בלבד. לרכבת יש כמה חסרונות:

-יקרה מאד ביחס לאוטובוס -הכסף הולך למשטר -כמעט תמיד יש עיכובים ואיחורים -הרכבת ישנה מאד - למעשה מדובר ברכבת מימי הקולוניאליזם הבריטי... 

הפסים במצב רעוע ביותר, והרכבת מטלטלת כמו ספינה בסערה. היו רגעים שהייתי בטוחה שאנחנו הולכים לרדת מהפסים. לחיוב - חווייה, לא נראה לי שיצא לי לנסוע ברכבת כזו שוב... אבל בשבילי זו הייתה חווייה חד פעמית.